מבוא

עמוד:ז

מבוא תולדות יהודי גרמניה בראשית העת החדשה קשורים בדמותו של נער עני כבן ארבע עשרה , שהלך מדסוי לברלין , ולימים היה להוגה דעות ולסופר מזהיר ומקובל בטרקליני ההשכלה של הדור . כוונתי למשה מנדלסון —1729 ) . ( 1789 על סופה של התקופה , לפני עליית היטלר לשלטון ולפני כליון יהודי גרמניה , הטביעה את רישומה דמותו של פראנץ רוזנצווייג , ( 1929—1886 ) סטודנט שהיה כמעט על סף אגן הטבילה ושב לאלוהי ישראל . הוא ויתר על עבודה באוניברסיטה כדי לסייע לאחיו להתחזק ביהדותם והקדיש את חייו להחיות את החינוך היהודי בגרמניה . רוזנצווייג נמנה עם הוגי הדעות האקסיסטנציאליסטיים . הוא היה אחד הראשונים שפיתח פילוסופיה דיאלוגית , ובכך ביטא במובנים רבים את ההגות של המאה הכ . ' הוא דחה את ההגות האידיאליסטית המופשטת של המאה הי"ט ובמיוחד זו של היגל , וניסה לגבש פילוסופיה שבה מתלכדת ההגות עם ההגשמה בחיים . הגותו מעוגנת במידה רבה באוטוביוגראפיה שלו — לדידו אין החיים וההגות ניתנים להפרדה . דרכו היתה דרך שיבה מן ההת בוללות אל תורה ויהדות , ומן האידיאליזם — אל האקסיסטנציאליזם . הוא לא ויתר על השכלה כללית ולא על חיים בתרבותה של גרמניה . אך עם כל זה ראה עצמו כקורבן של דלדול החינוך היהודי במערב בשלהי המאה הי"ט . במכתביו נשמעת טרוניה נגד יהדות המערב בכלל ונגד דור ההורים בפרט על שניסו למצות את היהדות בליברליזם , וביקשו ללכת לקראת החברה הכללית מתוך ויתור על שורשיהם , מתוך הסתפקות ביהדות שטחית ופור מאלית . אחרי שהגיע אל מוקד חייו , דחה את דרך בני דודיו וידידיו הקרובים שהמירו את דתם , וביטאו במעשה זה , כי לדעתם , תם תפקידו של עם ישראל לגבי האנושות ! תשובתו היתה הפוכה — אדרבא , העולם זקוק לעם ישראל , כי הוא הוא העדות למציאות האל בעולם . הודות לאהבתו הגדולה לספרות ישראל על כל שכבותיה והודות להבנתו הגאונית את הדת היהודית לעמקותה הצליח , חרף הרקע היהודי הדל שלו , לחדור לנבכי חיוניותה ולהציגה בפני האינטליגנציה היהודית כאלטרנטיבה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא