|
|
עמוד:13
כנדבך של המודרניות ושל הקפיטליזם של המאה ה . 19 זוהי במהותה פרקטיקה של הסדרת שימושי שטח במרחב על ידי הפרדתם , ובייחוד על ידי הפרדה בין מגורים לתעסוקה . תכנון , כפי שאגדיר בספר זה , איננו רק התהליך של הכנת תכנית אלא גם יישומה של מדיניות תכנונית . ההפרדה בין מגורים לתעסוקה מבטאת בצורה מרחבית את ההבדלה המודרנית בין היומיום לעבודה . כאשר מקום העבודה מופרד ממקום המגורים , בהתאם לתפיסת התכנון המודרני , מקום המגורים הפרטי , הנשי , הופך שולי לעומת מקום העבודה הגברי . התכנון המודרני נותן אפוא ביטוי מרחבי לרעיונות של המודרניות הקפיטליסטית , וככזה הוא חושף במרחב את הבעייתיות החברתית של הזנחת היומיום בקפיטליזם המודרני . תוצאותיה של הזנחה זו ניכרות היטב בניכור ובזרות שמשדרות ערי העולם בימינו , כפי שהבחינה ג'יין ג'ייקובס בספרה המכונן מותן ורו"הן של ערים אמריקאיות גדולות . ג'ייקובס אמנם התייחסה בביקורתה לערים של סוף שנות ה , 50 אך הקורא את ספרה היום מוצא אותו עדכני ורלוונטי במידה רבה . קיימות בספרות הגדרות רבות של התכנון המודרני . אף שריבוי ההגדרות הוא לכאורה תולדה 'טבעית' של גוף ידע מורכב כל כך , שגורמים רבים משפיעים על התהוותו , לעתים הוא מעורר בלבול ואף כאוס מושגי . בין היתר מדברים על תכנון פרטי , שיוזמים אזרחים לשיפור סביבתם הפיסית , תכנון קולקטיבי , שעניינו התוויית דרך עתידית אפשרית בהסכמתו של קולקטיב ובמטרה לשפר סביבה בנויה וטבעית , תכנון סטטוטורי , הפועל למיסוד ולתחיקת איסורים והוראות במסמכים רשמיים הנקראים תכניות , תכנון מדיני , המבטא פעולה של השלטון לגיבוש טריטוריות לאומיות כאסטרטגיה לשליטה במרחב , ותכנון משקי , המתמקד בהסדר מקרקעין לצורך הבטחת בסיס לפיתוח נזילה ומשתנה ואינה מבוססת בהכרח על מאפיינים אוביקטיביים ( ראו דיון אצל רסניק ופרנקל . ( 2000 יחד עם זאת , בהעדר המשגות אחרות אני נאלצת להשתמש במושגים אלה בכדי לבחון מחדש מערכים חברתיים ופוליטיים בתחום התכנון . עם הבעייתיות הזו אתמודד על ידי חשיפתה במבוא , וכן על ידי הוספת מרכאות בטקסט לאותם מושגים המבטאים הבניה תרבותית , חברתית ופוליטית שעיקרה ממסדית והגמונית . על ירי כך אדגיש את המודעות לבעייתיות הכרוכה בשימוש במושגים אלה . 3 ג'ייקובס . 1961 / 2008 , Fenster 1999 , Yiftachel 2001 4 לו יון . 2007
|
|