|
|
עמוד:11
. 1 מבוא : תכנון , ידע וחיי היומיום ספר זה מציג את התכנון בישראל מנקודת מבט ביקורתית באמצעות ניתוח תפיסתו של המתכנן - המומחה המעצב את המרחב העירוני - ולעומתו ניתוח האופן שבו תופסות קהילות את המרחב המעוצב ומשתמשות בו בחיי היומיום . ההנחה היא שיש פער בין חזונם של המתכננים המומחים - המייצגים במידה רבה סדרים חברתיים , כלכליים ופוליטיים של הממסד ( המדינה , העירייה או הרשות המקומית ) - לבין הרצונות , התחושות והציפיות של יחידים ושל קהילות . פער זה הוא , לטענתי , מקור לרגשות של תסכול , אי שביעות רצון , אי נוחות , חוסר ביטחון , פחד , חוסר שייכות וניכור , ולעתים גם לתחושות של אפליה ודיכוי , המתעוררים לא פעם בקרב המשתמשים בעיר ובמרחביה . לפערים אלו המחשות רבות בחיי היומיום בערים בישראל ובעולם . אציין לדוגמא אנקדוטה שהתרחשה בירושלים ביוני , 2011 שעניינה בנייה חומה או גדר בין הקטמונים לבין שכונת מקור חיים , המונעת מילדי הקטמונים גישה לאחד הגנים הציבוריים הממוקם בתפר בין שתי השכונות ' . חומה זו נבנתה במסגרת הסכם פשרה בין יזם שבנה בית בשכונת מקור חיים לבין שכנים המתגוררים בסמוך , מבלי שתושבי הקטמונים יהיו מודעים להליך . החומה נבנתה באישור העירייה , במסגרת האישורים שניתנו ליזם הפרטי לבניית בית המגורים בשכונת מקור חיים . תושבי הקטמונים מתלוננים כי החומה נועדה למנוע מילדי השכונה , שנחשבת ענייה ונחשלת יותר , שימוש בגן הציבורי בשכונת מקור חיים , וזאת למרות תלונותיהם של תושבי הקטמונים על מחסור בגני ילדים ועל הזנחה בגנים קיימים . את מי משרתת החומה ? מהם הקריטריונים התכנוניים לבנייתה ? האם זהו הפתרון האופטימלי לשמירה על איכות החיים של תושבי שתי השכונות ? האם התכנון מלמעלה ( העירייה במקרה זה ) אכן מילא את תפקידו בשמירה על האינטרסים של כלל התושבים ? האם אפשרי תפקיד כזה ? אלו הן רק מקצת השאלות שמעלה מקרה זה - שאלות שאותן מבקש ספר זה לנתח .
|
|