|
|
עמוד:7
פתח דבר ימים ספורים אחרי שירד ספר זה לדפוס החלה מחאת האוהלים / מחאת הדיור / מחאת שדרות רוטשילד / מהפכת 'העם דורש צדק חברתי , ' וכינויים נוספים שוודאי עוד יינתנו לתנועה סוחפת ואותנטית זו , שצמחה מלמטה והפתיעה את קובעי המדיניות , את המפגינים עצמם ואת החברה כולה . התרחשות זו הופכת את השאלה "של מי העיר הזאת , " ? העומדת בבסיסו של ספר זה , לרלוונטית יותר מתמיד . אמנם הספר אינו עוסק בבעיית הדיור בישראל , בשחיקת מעמד הביניים ובעליית יוקר המחיה . אך הדיון העיקרי בספר , בשאלות של כוח , זהות והתנגדות בעיר , וקשירת השאלות הללו לתהליכים של תכנון ועיצוב המרחב , מציבים אותו כגוף ידע רלוונטי להבנת מנגנוני התכנון והקצאת הקרקעות המתווים את חיי היומיום של כולנו - תושבי הערים והפריפריה . מחאת הדיור ויוקר המחיה התחילה מלמטה , ממצוקה של אישה אחת , שבחרה להשתמש בפייסבוק כדי לקרוא לאחרים , שנחשפו לבעיות דיור דומות , להצטרף אליה למגורים באוהל בשדרות רוטשילד . מה שהחל כפארסה של 'צעירים אשכנזים צפונים' גרף אלפי אזרחים 'מן השורה , ' שראו עצמם נפגעים ממערכת כלכלית ותכנונית ריכוזית וכוחנית . בשעה שבה נכתבות שורות אלה , ( 10 . 9 . 11 ) שיא המחאה הוא הפגנת ה 450 , 000 בערים שונות בישראל , במוצאי שבת . 3 . 9 . 11 זוהי תגובה אותנטית הנובעת ממצוקות היומיום וקשייו - מצוקות וקשיים המושפעים ממדיניות על של הממשלה ומוסדות התכנון . מצוקות וקשיים אלה נדונו בקבוצת המומחים שעסקה בנושאי תכנון , שזכיתי להימנות בין חבריה . קבוצה זו היתה אחת מארבע קבוצות עבודה שהרכיבו את צוות דיור , תחבורה , קרקעות ותכנון בוועדת המומחים של הפרופסורים ספיבק ויונה , שעמלה לגיבוש המלצות בשם מארגני המחאה . תפקידנו בקבוצת התכנון היה לאתר את הסיבות צוותי המומחים של המחאה מנו עשרות אנשים שתקצר היריעה מלציין את שמם . אציין כאן רק את ר"ר אמילי סילברמן , שעמדה בראש צוות דיור ותחבורה , ואת ד"ר נורית אלפסי וד"ר יורן רופא ששימשו כמרכזי צוות התכנון .
|
|