דבר העורכים

עמוד:11

הסוציאליים כיום נתונים לרגולציה משמעותית ; שיקול דעתם וסמכויותיהם מוסדרים במעטפת חוקית נרחבת , ומידת שיתוף הפעולה וההפריה ההדדית בעבודה המעשית בינם ובין עורכי דין , שופטים ויועצים משפטיים עלו במידה משמעותית . התרחשותה של מה שמכונה בשם "המהפכה החוקתית" הוסיפה והקרינה באופן ישיר על אופן הפעלת שיקול הדעת המקצועי של עובדים סוציאליים . שינויים אלה נסקרים בפרק , לצד תיאור החוקים העיקריים המסדירים את פעילותם של עובדים סוציאליים . בפרק הרביעי , "אתיקה מקצועית בעבודה סוציאלית , " מר נחום מיכאלי וגב' בתיה פנחםי דנים בעבודה סוציאלית כמקצוע עם מודעות ומחויבות מתמשכת לשליחות המבוססת על ערכים , ועל ההנחה כי אחריות ויכולת השפעה על גורלם של אחרים מחייבים התנהגות על פי קודים מחמירים . הפרק מחולק לארבעה נושאים . הראשון , אתיקה בהיבט התיאורטי , סוקר את השינויים שהתחוללו במהלך השנים באמונות ובתפיסות הערכיות של עובדים סוציאליים , בהתאם לשינויים חברתיים ולהתפתחות הידע המקצועי . השני , הכרת הקוד האתי , המהווה את מסמך העקרונות המוסרי של העוסקים במקצוע העבודה הסוציאלית ונועד להנחות את העובדים בהתנהלותם מול מטופליהם , עמיתיהם והחברה כולה . השלישי בוחן סוגיות מרכזיות באתיקה המקצועית , בעיקר דילמות הקשורות לסודיות , לחובות כלפי צדדים שלישיים , למתן שירות על רקע עומס פונים , ליחסים עם עמיתים , וכמו כן לכוח המוענק לעובדים הסוציאליים להכריע בשאלות גורליות בחיי הלקוחות . ולבסוף , החלק הרביעי עוסק בתהליך קבלת החלטות אתיות על שלביו השונים , הנגזרים משילוב העשייה המקצועית והחשיבה האתית . שער שני : שיסות התערבות בעבודה סוציאלית בפרק החמישי , "עבודה סוציאלית פרטנית , " מציג פרופ' אלי לונטל את המבנה והתוכן של תהליכי ההתערבות הפרטניים בעבודה סוציאלית לסוגיהם , את הגורמים המשפיעים על הליך התערבות זה ואת הגישות והמתודות העיקריות הנהוגות בו . ההתערבויות הפרטניות מושתתות על ערכי המקצוע ועל ההבנה שהתנהגות האדם היא פרי יחסי הגומלין בין האדם לבין סביבתו . ההתערבות הפרטנית מתבצעת באמצעות יחסי הגומלין המתהווים בין העובד הסוציאלי המטפל לבין המטופל . התערבות ברמת הפרט עשויה להתמקד בפתרון בעיה נקודתית ולהתבצע במפגש בודד , או להתבצע במסגרת של טיפול פםיכו תרפויטי ממושך . בפרק השישי , "עבודה סוציאלית עם משפחות , " פרופ' מיכל שמאי ופרופ' יעל גירון מביאות , בחלק הראשון של הפרק , תפישות עכשוויות של משפחה , ומציעות הגדרה משלהן להתייחסות תיאורטית ופרקטית לדרך התערבות זו . בהמשך לכך הן מציגות תיאוריות מרכזיות אחדות בתחום הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה שמסבירות את המאפיינים הייחודיים של המשפחה כארגון חברתי , כאשר כל תיאוריה מדגישה היבטים שונים של המשפחה . לאור כל זאת , מאופיינת המשפחה הישראלית . החלק השני של הפרק מתמקד בהיסטוריה של התערבות עם משפחות ובהשפעת תיאוריות מתחום הטיפול המשפחתי על ההתערבות . בהמשך מוצגים העקרונות המרכזיים של ההתערבות תוך מיקוד על אוכלוסיות היעד המרכזיות . החלק השלישי מתאר את תהליך ההתערבות - משלב יצירת הקשר ,

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר