|
|
עמוד:13
שיגעון אחזו , שיגעון אחזו . ארץ קטן רוצה להיות . דומה שאפשר למצוא כאן את המונחון הפרשני המלא שילווה את הספר : תחושת היחידאיות , הסינוגלריות , לנוכח העולם ; ההיבט האוניברסלי של היצירה ; נוכחות הטירוף והשיגעון ; הציווי לפעול בעולם ולבקר אוהו ; ההחלטה להפיק מכל חומרי המציאות והיצירה אסתטיקה ואתיקה ; להיות . בדבריה קושרת אורי בין השיגעון והיצירה לבין עמדת אזהרה כלפי העולם המוצג ברישום שאליו צורף השיר "ארץ קטן" ( א . ( הרישום מציג את השיגעון ואת הקטסטרופה כמתחוללים על הארץ , אך באותה מידה הם גם מקור היצירה . בשיר אחר שכתבה , "הניחוני למעוד , " השיגעון מוצג כבחירה , כמקור של חופש , כאמצעי להשתחררות מן המחויבות וההוויה , מן הציפייה המנוסחת ומוגדרת על ידי החברה : הניחוני למעוד הניחוני לילל הניחוני לאחר הניחוני לאהוב אה הטירוף ההוא הניחוני את האש ללבות הניחוני לדעת אותו הניחוני להיעלם . מילות השיר קושרות בין החירות "למעוד , " "לילל , " להתפרק , להבעיר אש , ולדעת , לבין הכמיהה לאחר . כמיהה זו אינה חירות לעצמה אלא ביטוי למשאלתה של הדוברת לגלות את עצמה באמצעות עקבותיו של האחר , באמצעות הניסיון לפענח את העקבות שהותיר מאחוריו . האחר , על פי מילות השיר , הוא הטירוף , השיגעון ש"אוחז" בארץ , מקור הכוח שמכלה אך גם מאפשר את החיים . הרצון להיעלם באחרית השיר הוא ביטוי לרצון להיחלץ - לא מן השיגעון הפתולוגי , לכאורה , שלה עצמה , אלא מן התרבות שבה היפוכו של הנעלם , הנוכח , הקונקרטי , הוא "כל מה שיש . " אהבת הטירוף היא ביטוי לכמיהה להיחלץ . 3 "ארץ קטן" ( א , ( בתוך ימפולר , קומי אורי כי בא אודן , עמ' . 137 העבודה המצויירת נדפסה בתוך דורית לויטה , אביבה אודי , עמ' . 102 . 4 שם , עמ' . 140
|
|