|
|
עמוד:12
הטעם , את האחריות המוסרית והאזרחית , את ההגשמה העצמית ואת הגישה הדיאלוגית , את היושר האינטלקטואלי , את העידון התרבותי ועוד כהנה וכהנה איכויות , הקשורות במהותן להתפתחות שבחינוך . כשלנגד עיניי שיתוף הפעולה ההיסטורי של מערכת החינוך עם הרעות החברתיות ועם הפקרת ההגיונות הפדגוגיים בבתי הספר פנימה לטובת הגיונות כלכליים , לאומניים , דתיים או אידאולוגיים , מצאתי לנכון להקדיש מקום רב בפרקים הבאים לטיפוח החינוך לאוריינות הביקורתית : ליכולת הנפשית והאינטלקטואלית שמאפשרת להעריך נכונה , או באורח יסודי ושקול , את ערכם של הדברים - את האמת והכזב , הצדק והעוול , היופי והכיעור - גם מבעד למנגנוני ההסתרה , ההונאה והמניפולציה שמפעילים בעלי הכוח והשררה כדי למשול בציבור , להשתמש בו ולנצלו לצורכיהם . כמובן , בפרקים הבאים אתייחס לחינוך אינטלקטואלי כאל מטרה מרכזית ובעלת ערך בפני עצמה : החינוך לדרישת האמת , להרחבת הדעת ולפיתוח חשיבה מושכלת , עצמאית , ביקורתית ורבת פנים - ובכלל זה גישה נאורה של פתיחות לעדויות הניסיון , לדרכי חשיבה חלופיות , ליושר אינטלקטואלי ולהודאה בשגיאות העבר . אך לנוכח ההיסטוריה עקובת הדם של מאה השנים האחרונות ותחושת הדחיפות החברתית והפוליטית של ימינו , כאן ועכשיו , אקדיש מקום מיוחד לערכה היישומי של הדעת כבסיס לתיקון חברתי . כוונתי בכך לראיית היכולות האינטלקטואליות בכלל והחשיבה האוטונומית והביקורתית בפרט כאמצעי מרכזי להעצמת הדורות הבאים : שיהא בכוחם לפענח את מציאות חייהם , לזהות נכונה את גורמי הכוח ואת בעלי האינטרסים ולהבחין בין דעת מבוססת לדעות קדומות ; לקרוא את הכתובת לפני שהיא חורגת מן הקיר ותובעת את קורבנותיה ; לבחון סולמות ערכים , לגבש השקפת עולם ולפעול בסביבות חייהם כיצורים בעלי מודעות , רגישות ואחריות חברתית . כיצד משיגים זאת ? אמנם הכול מסכימים , שהחינוך עוסק בגידול בני אדם מילדות לבגרות , בפיתוח היכולות והאופי , בהנחלת מורשות הדעת והתרבות ובהכשרה לתפקודים מוצלחים במעגלי החיים . אך מעבר לניסוחים כלליים אלה , " אלוהים נמצא בפרטים ; " משמע , טיב החינוך וערכו תלויים במענה לשאלות : איך מגדלים , איזה פוטנציאל מפתחים , מה הם הערכים והאידאלים המנחים ומהו טיב התפקודים שמכשירים אליהם . את המענה לשאלות האלה מנחה , להבנתי , מושג ה ' טוב : ' מושג הנתון בעשורים האחרונים למתקפת היחסיות הערכית והתרבותית ; מושג שאיבד את הממד האובייקטיבי והכולל שלו והתגמד לכדי הממד האגוצנטרי-חווייתי שבסיפוק אישי .
|
|