|
|
עמוד:10
לעמדה זו בדבר השפעתו המכרעת של החינוך יש שורשים עמוקים . כבר במאה הרביעית לפנה " ס טען המחנך היווני איסוקרטס , שבאמצעות החינוך אנו מפתחים את כישורינו המובהקים כבני אדם , ואלה משמשים אותנו כדי לבנות חברה הוגנת ותרבות משגשגת . ובאמירה ממוקדת יותר , הבסיס לעשייה החינוכית הוא ברכישת השפה המושגית , בכשירויות הלשוניות : בזכותה של איכות אנושית סגולית זו של השיח התבוני [ לוגוס , או דיבור מושגי והגיוני , [ לא רק שחרגנו מעולמן הפראי והיצרי של החיות , אלא אף נתאפשר לנו להתארגן יחד בקהילות פוליטיות , לחוקק לעצמנו את עקרונות חיינו המדיניים , וליצור לעצמנו מלאכות ואמנויות שמכוננות את תרבותנו החומרית והרוחנית . באמצעות השפה ... אנו מבחינים ושופטים בין טוב לרע , בין צדק לעוול , ובין מעודן לגס ; ובלעדיה היינו עדיין נוהגים כחיות הפרא ולא היינו יכולים לחבור יחד באמנה חברתית המאפשרת לכולנו חיים הוגנים ושלווים בקהילותינו המדיניות . למרות זאת כולנו יודעים , שאין די בלשון משוכללת , בהשכלה גבוהה ובלימודים אקדמיים כדי לעשות אנשים טובים או מחונכים . אז , כמו היום , רבים הם המשתמשים בלשונם החדה ובהשכלתם הגבוהה כדי לקדם את עצמם על חשבון אחרים תוך כדי השפלת הזולת וגרימת נזקים לחברה . לפיכך , אל הבסיס הזה , הלשוני וההשכלתי , חוברת המלאכה החינוכית-מוסרית של מתן דוגמה אישית , הקניית הרגלים , פיתוח משמעת עצמית , רגישות חברתית ושאר היבטי אישיות , חברה ותרבות , המניבים יחדיו את הצלחת החינוך , דהיינו , "בני-אדם שבחיי היום-יום שלהם מתגלמות מיטב התכונות האנושיות והאזרחיות . " אלה הם אנשים , מפרט איסוקרטס , "שמתמודדים בהצלחה עם אתגרי החיים ומשימות השגרה , תוך התבססות על השכלה כללית ועל יכולת מעולה של הבחנה , ניתוח , הערכה ושיקול דעת ;" אנשים , שמבחינת אופיים ונוהגיהם "הם ישרים , הגונים , מתונים , נעימי הליכות , סובלניים ... וניתנים בשליטה עצמית , אומץ לב ורוח איתנה " . "וחשוב מכול" - עניין רלוונטי במיוחד להיבטים הפוליטיים והציבוריים של חיינו - "הם מושלים ברוחם , עומדים בכבוד מול פיתויי היוהרה והבוחנות שמביאה עמה ההצלחה , ונהנים במיוחד לא מנכסי החומר וההצלחה החברתית , אלא ממימוש פעיל של כוחות הרוח ואוצרות התבונה שחנן אותם טבעם האנושי . " עם כל רגשי הכבוד והנוסטלגיה אל מאפיינים אלה של מורשת התרבות הגבוהה והמוקפדת ( בפרקים הבאים אדון בהם באריכות , ( יהא זה בלתי-אחראי 1 איסוקרטס " , מותר האדם מן הבהמה בזכות הלוגוס , " עמ ' . 180 2 כל הציטוטים בפסקה זו לקוחים מאיסוקרטס " , דמותו של האדם המחונך , " עמ' . 420
|
|