|
|
עמוד:13
מאמר העורך העצמה פילוסופית-חינוכית לתלמידי המאה 21-ה נמרוד אלוני מאמר זה נכתב מתוך תסכול נורא . מקורו בתחושת החמצה לנוכח הפער שבין הפוטנציאל האדיר הגלום במחשבה הפילוסופית כ"מנוע צמיחה חינוכי" מן המדרגה הראשונה , לבין המציאות העגומה של היעדרה הכמעט מוחלט ממערכת החינוך שלנו . חרף העובדה שהפילוסופיה או ההתפלספות נחשבת לאחד המאפיינים המגדירים והמבחינים של האנושיות — ביכולת הדיבור התבוני שמקופלת במילה העברית "הוגה" ובמילה היוונית "לוגוס" - אין לה כמעט זכר בתוכנית הלימודים . ואף על פי ש"גישה פילוסופית" נחשבת בקרב הציבור המשכיל ל"ציוד" הכרחי לכל אדם לכל אורך החיים — היא מודרת משערי בית הספר . חוכמה , במילים אחרות , שהיא מושא האהבה והיצירה הפילוסופית , וגם כותרתן של המידות הטובות האינטלקטואליות — במקום שתהיה "מזון מלכות" לצעירים בהתפתחותם , נותרת מחוץ לשערי בית הספר ומותירה לתלמידים את העיסוק הנחות יותר בחרושת המידע והידע . כבר במאה הקודמת התייחסו לכך בכאב גדול שני גדולי רוח . האחד , המשורר האמריקאי ט"ס אליוט , בשירו "הסלע : " "איה היא החוכמה שאיבדנו בריצה אחר ידע ? איה הוא הידע שאיבדנו בריצה אחר מידע ; " ? והשני הוא המתמטיקאי והפילוסוף הבריטי אלפרד נורת' וייטהר בספרו מטרות החינוך : 1 איפיון אלגנטי של מהות הפילוסופיה , מעמדה הרם וטיב החוכמה שאליה היא שואפת , זימן לנו לאחרונה המדען וחתן פרס נובל אהרן צ'חנובר . הוא מתייחס במאמרו ל"יצירתיות האדם המשתרעת על שטחים רבים ושונים , " מדגים זאת בדברים על האמנויות הפלסטיות , על מוזיקה , ארכיטקטורה , ארכיאולוגיה , היסטוריה , כימיה , פיזיקה , ביולוגיה ומתמטיקה , ולבסוף קובע : "מעל כל אלה מנסה הפילוסופיה לעטוף את כולם בסדין דק של היגיון ולטוות חוטים המקשרים , ככל האפשר , בין התחומים הרבים" ( צ'חנובר , , 2012 עמ' . ( 4 2 בתרגום השירי של אורי ברנשטיין ל"כורוסים מתוך הסלע" ( Choruses from the rock ) בספר גל שירי ט"ס אלירט ( תל אביב : הקיבוץ המאוחר , ( 2010 הנוסח הוא : "איפה היא החוכמה שאיבדנו בידיעתנו ? / איפה היא ידיעתנו שאיבדנו מרוב מידע ? ( עמ' . ( 151 במקור : "Where is the wisdom . we have lost in knowledge ? / Where is the knowledge we lost in information ?"
|
|