|
|
עמוד:9
השירה העברית שלאחר תקופת המקרא ובעיות מחקרה נא ] בראש וראשונה שומה עלינו להבהיר לעצמנו את נושא דיוננו . מה הן יצירות הספרות שמותר להכתירן בכותרת 'השירה שלאחר תקופת המקרא / ומה הם תחומי השירה הזאת מבחינת הזמן והמקום ? לא נוכל לתת תשובה שלימה וחד משמעית על השאלה הראשונה' ולכן עלינו ללכת בדרך הפשרה . דורות רבים של סופרים ומבקרים התאמצו לשווא למצוא את ההגדרה ההולמת של המונח ישירה' ( פואםיה . ( יש שהגיעו להכללות מופרזות' מתוך שאיפה להקיף בתיאוריהם את כל גילוייה של אמנות מיסתורית זו' וכנגדם הצרו וצמצמו אחרים את גבולותיה' בהתאם לתפיסתם האישית . אמנם יודע כל בר בי רב שצרור של טורים שקולים ומחורזים למופת עלול להיות בלי כל רוח שירית' אולם כאשר עוסקים רק במיונו של החומר , ולא בהערכתו הספרותית' הרי אין לדלוג גם על טורים כאלה' שהרי השקילה והחריזה הם מ'סממני השירה' המובהקים . אלא שבעברית יש הרבה טקסטים פיוטיים ללא משקל וחרוז' שנתחברו בימי הביניים ובעת החדשה בהשראת השירה המקראית . על פי רוב יש בהם צורות שונות של מיקצב' היינו' מספר קבוע' פחות או יותר' של הטעמות בכל אחד מטוריהם ; אך יש גם דוגמאות לא מועטות של שירים בסגנון מקראי בלי כל מיקצכ . דרך כתיבה חופשית זו נתחבבה מאוד על סופרינו במאה העשרים' ומ'מגילת האש' לכיאליק ואילך נכתבו בה הרבה יצירות חשובות . אולם נדמה' שבכך הגענו לקצה הגבול . אין להרחיב עוד את תחום השירה וללכת בדרכם של מבקרים מסוימים מאירופה המרכזית' שזיכו בתואר 'משורר' גם כעלי רומאנים וסיפורים שנכתבו בפרוזה צרופה . עם זאת ראוי לכלול בתחום השירה העברית את ספרות ה'מקאמות' העשירה והענפה' שהחלה משגשגת כמאה הי"ב . אלה סיפורים הערוכים בפרוזה מחורזת' שהם שירה לא רק בגלל חרוזיהם או השירים השקולים המשולבים בהם לעתים קרובות' אלא בראש וראשובה בזכות סגנונם הפיוטי והנמלץ . הבא לסקור את התפתחותה של השירה העברית עומד לפני בעיה' המוכרת לכל העוסק בתולדות עם ישראל ות בותו . השירה העברית ראשיתה נעוצה כארץ ישראל' אך במרוצת הזמן התפשטה בכל תפוצות הגולה . אפשר לומר' שלא היה מקום יישוב יהודי בעל חשיבות כלשהי שלא הקים פייטנים ומשוררים עבריים משלו . והמדובר
|
|