|
|
עמוד:5
וכן גם פייטנים אחרים , שעמדו בספרד באותה תקופה , השעינו את פיוטיהם על דברי חז"ל ודרשותיהם ואגדותיהם . אבל אותה דרך שירה הלכה ונתמעטה גם בארצות מולדתה במזרח . ונראה שכבר כלתה שעתו של אותו פיוט ופנה עולמו וחזר לאחוריו מפני עולם אחר שנתגלגל ובא . כמה סימנים אתה מוצא לתשות כוחו של הפיוט הארץ ישראלי בארצות המזרח ובספרד ; שוב אין מאמרי חזיל מתנסחים בפיוטים בנוסח שירי מצומצם . אפילו פייטנים מובהקים , כגון 0 יוסף אבן אביתור בספרד ור' שמואל השלישי , בדור קודם לו במזרח , מכתיבים בפיוטיהם דברי מדרש כלשונם במקורם , כגון ביוצר לפרשת ויחי : 'אדם במידה שהוא מודד בה מודדץ לו באמונה' לר' שמואל השלישי . 5 ושוב אץ הקפדה על שלימות המשקל של הפיוט , אלא יש שטור אחד עודף הרבה על חבריו , כגון בזולת של ר' יוסף אבן אביתור לפרשת נח : 'אחוזי אבח ו « cf י אף דברי הפיוט עצמם נתמתחה אמירתם ויצאו ממידתם המדוקדקת , ובמקום שהפייטן יכול לכאורה לבוא בקצרה הוא בא בארוכה , וכפלי דברים בפיוטים ותוספות דברים ואריכות , והחרוז נראה טפול מבחוץ וידו של המדרש חזקה על הפיוט . בינתיים אירעה תמורה גדולה בחייהם של יהודי ספרד , שנתקרבו אל חיי המדינה והתיישבו על האדמה לעבדה ושלחו ידיהם בכל מלאכה וסחרו ארצות וימיםי , ופשטו ידיהם בגדוד בצדם של הערבים , 8 ונושאים ונותנים עמהם , ולומדים מהם חכמות כגון הפילוסופיה , התכונה והרפואה , וקונים מחכמיהם שיטות בחקירה וזנים עיניהם בנוי ספרותם ובשיריהם . 9 אילו נפתח צוהר לפני יהודי אשכנז של אותם הימים להסתכל בספרות הערבים של ספרד , ודאי היו נרתעים לאחוריהם מפני הבבואה של עולם נכרי שלא הסכינו עמו , והיו רואים בה חתיכה של איסור . אבל יהודי ספרד דרו בכפיפתו של אותו עולם , וכבשו להם דרכי היתר לדור בו ולהיאות ממנו . הם ראו בחייהם של ערביי ספרד , בתרבותם ובתמונתם הספרותית עולם הדור ונאה וביקשו לישב על מצריו . ספרות ערב נראתה להם מקור לכל מידה נאה של שיר ותכלית הצחות הפיוטית , שכך אומר ר' יהודה אלחריזי בשער י"ח מספרו 'תחכמוני : ' ידעו כי השיר הנפלא , אשר בפניכם ממולא , היה בתחילה לבני ערב לנחלה , והם חיזקו בו כל בדק , ושקלוהו במאזני צדק , והציבוהו על מכונו ... ולהם על משוררי תבל המעלה העליונה . ואף-על פי שיש גם בכל אומה משוררים ... כל שיריהם לנגד שירי הישמעאלים לא לעזר ולא להועיל ... כי אץ השיר הנעים במבטאו ערב במקראו ... כי אם , Some Pijjutim from the Cairo Genizah , M . Wallenstein , Manchester 1956 , p . 29—32 5 יקרין ! מפר ' כרך לג , עמי 6 . 81 יקריח ספר ' ל , עמי . 253-252 7 א . אשתור : קורות היהודים בספרד המוסלמית , ירושלים , 1960 עמי . 182-173 8 שם , עמי 15 ועוד . 9 שירת ישראל לרי משה אבן-עזרא , תרגום בן-ציון הלפר , עמי סג .
|
|