|
|
עמוד:4
( ה ) המשקל מיוסד על שיווי מניין של טעמים או של מלים בטורי הפיוט ; ( ו ) הפייטן הוא שליח ציבור , ואין הוא משמש נושא בפיוט כלל , ואף אין בפיוטו כלום מרושם עצמו . כל התכונות הללו אתה מוצא בפיוטים שנתחברו בספרד , בתקופה הראשונה להתכוננות השירה שם . כגון הקרובה שחיבר דונש בן לברט ליום הכיפורים ' 2 שהיא עשויה בדמותן של הקרובות הארץ ישראליות ולא עוד אלא שיש בה פיוט אחד 'אשר מלכותך באלפי שנאנים' ' העשוי בדפוס של אחד מפיוטי ר' אלעזר הקליר 'אשר אימתך באראלי אומן' וכל עצמו אינו אלא בבואה לאותו פיוט ק לירי . 3 בדומה לזה אתה מוצא לר' יוסף אבךאביתור שהוא שוזר אגדות חז"ל בפיוטו כאחד הפייטנים הראשונים , ומעמיד דעות חז"ל ודרשותיהם בפיוטיו לקומה שלימה . כיוון שהוא היה מגדולי התורה שבספרד' נפתכה ההלכה בפיוטיו' ודינים ופרטיהם באים ומצטרפים לציור החצוב במראות השיר ' כפי אוות נפשם של בני הימים ההם' שביקשו לראות את דרכי חייהם הנמשכים מן התורה רשומים בתבנית של נוי . ולא זו בלבד שכל דבריו דבוקים במשניות' במאמרי התלמוד ובמדרשים ' אלא שעשה דברי חכמים יסוד צורה' וייפה כוחם של מאמרי תורה שבעל פה לעניין צורת השיר ומבנהו ככוחם של פסוקים מן המקרא' כדרך שאתה מוצא בפיוט 'יערוך אותו אהרן . 4 ' פיוט זה הוא יוצר לפרשת תצוה' והמוטיב שהפיוט כרוך בו הוא עניין הדלקת המנורה ? יסודו המקרא 'שמן זית זך' שבפרשת תצוה' שמות כז' כ , וגופו דברי המשנה במסכת שבת פרק במה מדליקין' משניות א וב . אבל נוסף על המוטיב שדברי המשניות משמשים לעניין' הם גם משמשים מוטיב לצורה' כאילו היו דברי המשניות פסוקים מן המקרא . כיצד ? מחרוזות הפיוט של שלושה טורים הן' וכל טור שלישי הוא מאמר מן המשנה החותם את טורי המחרוזת ובו תלוי גם החרוז של המחרוזת' כגון : ... ' 2 הימיפ בחצים קרו ! עליות בערץ ' נדפפה לראשונה בידי יוסף מרקוס ב ' מזרח ומערבי , כרך ד ( תריץ , ( עמי , 6-5 ושנית בספר 'דובש בן לברט , שירים' מהדורת ג . אלוני , עמי מט נה . 3 עיין 'קרית ספר ' כרך כד , עמי . 17-16 4 'מתוך יוצרותיו של ר' יוסף אבן אביתור לפרשיות התורה ' מאת מ . זולאי ' , קרית ספר' ברך ל ( תשט'ו , ( עמי , 848-246
|
|