|
עמוד:12
אך יותר מכל אלה מייצג דווקא הצירוף "אדרת טלאים" הן את השי המקובץ כאן והן את עילתו ; וזאת בתנאי שהקונוטציות השליליות של עוני , קרעים ותיקונים שנעשו ביד גסה והם גלויים לעין כל מסולקות מן התמונה , ומוחלפות באלה החיוביות של אומנות הטלאים ( כגון שמיכות הטלאים היוקרתיות . ( הצירוף , מעשה אומן , של גזירי בד - שונים זה מזה בצבע , דוגמה , טקסטורה , וממרים - לשלמות אסתטית ופונקציונלית מייצג , לטעמי , את מכלול העשייה המפואר של בנימין הרשב : איש הרוח - חוקר ומורה , מחבר ועורך , מתרגם מן העברית ואליה , משורר ואיש "מדע הספרות , " ואיש המעשה - מקימם של חוגים ותוכניות-לימודים , כתבי-עת ומסגרות מחקר . ובתוך המחקר : תיאורטיקן שמוכן להסתכן בהצעת תיאוריה כוללת וקורא פרשן רגיש ומדקדק של אלפי דוגמאות ; פנומנולוג - המנסה להבין מהי התופעה המכונה 'ספרות' וכיצד היא מתקיימת ומתפקדת ; פורמליסט וסטרוקטורליסט - המנסה לתאר את התופעה המורכבת בצורה שיטתית ומדויקת ולנתח את כלליה 1 וכן , קונסטרוקטיביסט - המכיר בכך שמחקר הספרות עוסק "לא רק בטקסטים , משמעויות לשוניות וסטרוקטורות , אלא במערך הקונסטרוקטים העולים מהם ומקיומם בהיסטוריה" ( כפי שכותב הרשב במבוא לכתביו המקובצים שיראו אור בסידרה ספרות / משמעות / תרבות ;( חוקר ספרות כמושא מחקר אוטונומי וחוקר תרבות ; חוקר ספרות עברית בחתכי אורך ורוחב היסטוריים ( למשל , חקר השירה מן התנ"ך ועד ימינו אלה - "תולדות הצורות" מחד , ואנתולוגיה מוערת של שירת התחייה העברית או ספר על צורות השירה העברית החדשה מאידך - כולם עתידים לצאת לאור בקרוב ;( חוקר של יוצרים ( כמו העבודות הראשונות על שירת אבא קובנר ) ושל טקסטים נבחרים , וגם חוקר ה'תרבות האחרת' ( מספרות יידיש ועד תיאור יצירות שאגאל ומקורותיהן . ( ומן הצד השני - הקובץ המוגש לבנימין הרשב כאות תודה והוקרה . כמקובל בספרי יובל נתבקשו המשתתפים - והם , מסיבות מובנות , רק קומץ מבין תלמידיו ותלמידי-תלמידיו הרבים - להציג את פרי מחקריהם החדשים בכל אחד מהתחומים שבהם עסק או נגע הרשב בשנים הרבות של פעילותו . התוצאה בהתאמה גם היא חיבור של יחידות עצמאיות ושונות מאוד זו מזו . תחומי המחקר המיוצגים בקובץ רבים ומגוונים , וכך גם סוגי השיח והמודלים שבמסגרתם נכתבו . ועם זאת מצטרפים החיבורים השונים לפסיפס מרתק , שבו משתלבים העיסוק בשאלות תיאורטיות והעבודה על יצירות ספציפיות ויוצרים מסוימים לתמונת מצב של המחקר בפואטיקה ובספרות עברית בישראל בסוף האלף ובשנת החמישים למדינה . תהא אדרת זו מקור שמחה וחום למקבלה , ומקור מפרה למחקר הספרות בארץ .
|
|