|
|
עמוד:12
הראשיים של תהליך זה הוא ר' סעדיה גאון , שחי מעט מאוחר יותר — במאה העשירית . גם קובצי הסיפורים הראשונים , ובהם מדרש עשרת הדברות ( מעה"ד , ( הם כנראה בני התקופה ההיא . משני דגמים עיקריים שאבו החיבורים האלה : מדגמים המצויים בספרות העברית עצמה , כגון מחזורי הסיפורים הפזורים ברחבי ספרות התלמוד , ומדגמים ספרותיים המצויים בתרבות הלא יהודית , שרווחו בה קובצי סיפורים מעין אלה ( למשל 'כלילה ודימנה , ' ' משלי סינדבר , ' 'אלף לילה ולילה . ( ' החידוש העיקרי בקבצים עבריים אלה היה שהסיפורים היו תכלית לעצמם , ולא ראו בהם אילוסטרציה הבאה לשם דרישת הכתוב או פסיקת ההלכה . יוסף דן מבחין בספרו 'הסיפור העברי בימי הביניים' בין תהליך זה של יצירת קובצי הסיפורים לבין תהליך דומה למדי של יצירת חיבורים המקבצים יסודות מספרות האגדה ומפתחים אותם לכדי סיפור שלם ( כגון מסעותיו של אלדד הדני . ספר זרובבל וכן מדרש עשרת הרוגי מלכות . ( ואולם 4 לעניין זה ראו למשל את דבריו של פליישר במאמרו 'מקומו של רב סעדיה גאון בתולדות השירה העברית , ' עמ' : 6 'רב סעדיה פורר בהנף יד , בתילוי ראש , כמו בבת אחת , את מהותה המונוליתית , ההומוגנית , המסורתית , של תרבות ישראל , והשתית אותה על נקודות מוקד רבות , שכולן נעשו , במצוותו , מרכיבים לגיטימיים , חשובים , מחויבי המציאות וכמעט שווי ערך של מערכותיה . ' ראו גם דרורי , ראשית המגעים של הספרות היהודית עם הספרות הערבית במאה העשירית , בעיקר פרק to 'תפקידו של סעדיה גאון במגעים עם הספרות הערבית' ( עמ' . ( 178-156 5 על כך ראו יסיף , סיפור העם העברי ( להלן : סיפור העם , ( עמ' . 267-232 בנספח לפרק זה יסיף מביא רשימה מרוכזת של מחזורי הסיפורים בספרות חז"ל ( שם , עמ' . ( 268 6 יסיף , סיפור העם , עמ' . 273 7 דן טוען כי תהליך זה של יצירת סיפורים שלמים מתוך שימוש ביסודות מספרות האגדה , קדם ליצירת קובצי סיפורים מסוג מעה '' ד . טענה זו אינה מוכחת בוודאות , שכן — כמו שהוא עצמו מציין — יש בעיות כרונולוגיות קשות מאוד בנוגע לספרות זו , ונראה שבשלב זה של המחקר אי אפשר להכריע בשאלה זו .
|
|