|
|
עמוד:7
ראה בכינוס העולמי למדעי היהדות- שהתקיים על הר הצופים בקיץ תש"זי / הקדשתי פרק מיוחד לשאלת ההכסמטר בשירה העברית ופרטתי כמה כללים ודיוקים ביצירתו . כאן אסתפק רק בציון הערות שימושיות אחדות בשביל הקורא . ההכסמטר בתרגום בנוי חמישה דקטילימ שלמים וטרוכיאוס בסוף : מה יה , אמי , אימתך 5 / ה תפילי על י י , פעל ילד או לפעמים גם בעזרת טרוכיאום באמצע החרוז' במקום של הציזורה : י ^ ד , איעוי הנכבד , / נךמה ל י י ך & ה כי ראיתי שלא בציזורה נמנעתי מלתת טרוכיאוס ' (— - ) שבמשקל הטוני , שהוא איכותי ולא כמותי ' אינו יכול לשמש אקוויוולנט ריתמי לרגל של דקטילוס . ( - ) אין הקפדה על כללי המתג והמקף' שאינם נוהגים בעברית החיה . מלה מלרעית בת ארבע הברות יכולה אפוא ליצור דקטילוס' בין שזה מתאים למתג שיבוא בה ובין שאין זה מתאים' כגון : בעטותו , ואמונה , בראשונה , ומעול י ם . החטםים נחשבים תמיד בהברות' השואים הנעים — רק במידה שהם נהגים בדבור החי . חשוב לו לקורא שיזכור' כי החרוז פותח תמיד בהברה מוטעמת , בין שזו מלה בת הברה אחת' או שהיא באה במלה בת שתי הברות ( מלעי לית ' ( או במלה בת ארבע הברות . דבר זה' הטעמת ההברה הראשונה של החרוז' יכניס מיד את הקורא לקריאה נכונה של המקצבים הדקטיליים בהכסמטר . ש . ש . הכנוס העולמי למדעי היהדות' הוצאת ס 0 רים עיש י . ל . מגנס' האוניברסיטה העברית' ירושליס תשייב . נ ראה ההרצ ? 18 הנ-ל .
|
|