|
|
עמוד:6
אחת—על ידי מחג . סטייה מההטעמה שבמקור קיימת רק במלים בודדות , בשמות שגורים ביותר' שכבר קנו להן זכות אזרח כמבטאן' שעבר אלינו מן הלשונות האירופיות , כגון אולימפוס ולא אולימפוס . סדר ההימנונות וחלוקת ההימנון אל אפולון נשמרו לפי מה שנקבע במהדורה הראשונה : הגדולים הועמדו בראש , והשאר סודרו לפי גדלם החיצוני ; סדר האסיגראמות ניתן לפי ההוצאה , שממנה נעשה התרגום . בתרגומם של ההימנונות ושל מלחמת הצפרדעים והעכברים נעשו תיקונים קלים פה ושם לגבי הנוסח שנתפרסם קודם . וכאן המקום וההזדמנות לשלם חוב ישן ולהביע את תודתי הנאמנה למורי םרופ' מ . שובה — דבר שלא ניתן לי לעשותו כמהדורה הקודמת—על טרחתו בקריאת תרגומי להימנונות ההומיריים ובבדיקת התרגום , בדיקה דייקנית וקפדנית , ועל ההערות המאלפות שהעיר ליושסייעו לא מעט לתיקונם ולשיפורם . של כמה וכמה חרוזים . כן ישא תודה על הסכמתו האדיבה לפרסם את המבוא שלו להימנונות גם במהדורה החדשה הזאת . כוונת המבוא היא : 'לפרש לקורא את המין הספרותי והתהוותו בכלל ולהדריכו בהבנת ההימנונות הבודדים בפרט , ולא להציע את כל ידיעת הבעיה המדעית של המין הספרותי הזה . ' לידידי ד"ר ח . רוזן הנני חייב תודה לבבית על שקרא בעיון את תרגומי למלחמת הצפרדעים והעכברים ולאפיגראמות מתוך השוואה עם המקור והעיר לי הערות מועילות ומאלפות . ו מן המהדורה הקודמת זכור לטוב גם ד"ר א . פוקס , שעזר לי בהכנת המפתח של ההימנונות . לא כאן המקום לברר את כל השאלות הכרוכות ביצירת הסכםאמטר הדקטילי בעברית החדשה- בהטעמה הדקדוקית הנכונה . יש ביצירתו קושי מיוחד , הואיל ואין בעברית מלים דקטיליות , היינו מלים שטעמן בא על ההברה השלישית שלפני האחרונה , והמשורר או המתרגם זקוק תמיד לצירופים ולקומבינציות שונות' כדי ליצור מקצבים דקטיליים . צירופים אלה אינם צריכים להיות , כמובן , צירופים מלאכותיים מיכניים' אלא מותאמים לקריאתן הטבעית של המלים' לתכנן ולהיבורן ההגיוני במשפט . הקורא צריך אפוא להבחין במקצבים של ההכסמטר , שהוא יסוד חשוב בשירה האפית היוונית , ולהתענג עליהם לא בקריאה מלאכותית , אלא מתוך קריאה מוטעמת באופן טבעי . בהרצאתי 'מבעיות הריתמוס והמשקל בשירה העברית החדשה , ' שנק
|
|