|
|
עמוד:443
ציונות , גבריות ופמיניזם : הילכו שלושה יחדיו בלתי אם נועדו ? אורית קמיר פתח דבר הציונות אינה תנועה לשחרור האישה ; אך מדוע אינה פמיניסטית ? האם היא אנטי פמיניסטית ? האם היא יכולה להיות פרו פמיניסטית ? באילו מובנים ? מדוע ? האם אפשר להתמודד עם אופייה זה ואולי אף לשנותו ? אם כן , כיצד אפשר לעשות זאת ? שאלות אלה , שדומה שהן בסיסיות ביותר למתעניינות ולמתעניינים בלאומיות ובמגדר בישראל , אינן מוצגות ואינן נענות בדרך כלל באופן ישיר ומפורש . במאמר זה אני מבקשת להציג אותן ולהתחבט בהן . כוונת המאמר אינה לחדש חידושים תוכניים ; גם אני וגם כותבות וכותבים אחרים כבר הצגנו את העובדות ואת ניתוחיהן בהקשרים רבים ובאופנים מגוונים . מטרת המאמר היא למסגר את הדברים בשאלה : מדוע לא הייתה הציונות פמיניסטית מלכתחילה , וכיצד עליה להתחדש כדי שתוכל להיות פמיניסטית ? נקודת מבט זו מאפשרת לחדד את הבנת העבר הישראלי , ולהתמודד עם שאלות הנוגעות בעיצוב ההווה והעתיד : איזה מטען היסטורי מונע מן הציונות להיות פמיניסטית ? האם יכולה הציונות להיות יותר פרו פמיניסטית וכיצד ? איזה סוג של ציונות יכול להיות פרו פמיניסטי , ועם איזה סוג של פמיניזם יכולה הציונות לחיות בשלום ? במאמר זה אטען כי הציונות הייתה , בין השאר , תנועה לשחרור הגבר , דהיינו תנועה לשחרור הגבר היהודי מן הנשיות הגלותית . ככזו היא לא יכלה להכיל או אף להשלים * תודות ליעל בלבן ולמרים יעקובי , שקראו טיוטות קודמות , על הערותיהן המועילות . תודה לעורכי הכרך , שהזמינו אותי ליטול בו חלק , ולקורא / ת האנונימי / ת של המאמר על ההערות המפרגנות . המאמר מוקדש לאבי , לבן זוגי , לאחייניי האהובים וגם לגורי . › מאמר זה מסתמך על דברים שכתבתי במקומות אחרים , ובייחוד בספרי , שאלה של כבוד : ישראליות וכבוד האדם , ירושלים , 2004 ובמאמרים ' רצון בת המלך – כבודה : הזמנה לפמיניזם ישראלי , ' תרבות דמוקרטית , , ) 2006 ( › 0 עמ' . 475-409 כן ראו ' זיכרון קולקטיבי , משפט , ואין נשים : איך אפשר לזכור נשים במשפט בין עמלק ויפי הבלורית והתואר ' ? ) בהכנה ;) ' היי אישה יהודיה בביתך וגבר ישראלי בצאתך : על שורשי הפיצול בהוויה הקיומית של הנשיות ההגמונית בישראל , ' בתוך : אביעד הכהן ואשר מעוז ) עורכים , ) זהויות ישראליות יהודיות , תל אביב ) בדפוס . ) עיונים בתקומת ישראל ) סדרת נושא : ) מגדר בישראל , עמ' 470–443
|
|