|
|
עמוד:10
הבאה במקום הרצון לחדור לעמקי הדברים —לא אחרי חדירה כזאת , אלא לפניה או במקומה — איננו מוגבל כלל לבעלי השקפה מסוימת , למשכילים , לחרדים או 'למתונים , ' כי אם משותף לכולם . ובכל זאת יש כאן שאלה חמורה . הקושי העצום , שכל מי שניגש לחקירת השאלות האלה נתקל בו , הוא כפול . יש כאן שאלה של מצב המקורות ושאלה של גישה נפשית מסוימת — ושניהם כרוכים זה בזה , ובמידה רבה . הא כיצד ? התנועה השבתאית בגילוייה ובכיתותיה השונות נתקיימה בשכבות ידועות של עמנו והחזיקה מעמד מתוך עקשנות מפליאה במשך מאה וחמישים שנה בערד , לאחר המרתו של שבתי צבי . בכמה ארצות היה לה כוח כביר , אלא שמכמה סיבות , חיצוניות ופנימיות , בחרה במעשה חשאין ולא פרסמה ענייניה ברבים , ובפרט לא גילו ראשי מדבריה את אמונתם האמיתית בספרים נדפסים , ואפילו במה שהדפיסו היו מגלים טפח ומכסים טפחיים . אבל היתה להם ספרות עשירה מאוד , שהיתה מיועדת ל'מאמינים' בלבד — בכינוי זה של סתם 'מאמינים' כינו בני הכת על כל מפלגותיה והסתעפויותיה את עצמם , עד אחרוני ה'דונמים' בשאלוניקי ואחרוני הפראנקיסטים בארצות הקיסרות האוסטרית . וזה מה שהיה לספרות זאת , כל זמן שהשבתאות היתה קיימת בגיטו seat's ככוח חי , המסכן את קיום היהדות המסורתית מבפנים , טרחו מתנגדיה ורודפיה המרובים להשמיד כל הבא לידם , ואם מצאו כתבים מבני החוגים השבתאים , ביערו ושרפו אותם 'עם כל האזכרות שבהם , ' כפי המצווה בכתבי החרמות נגדם . על ידי כר הושמדו ספרים רבים ולא נשאר שריד ופליט מהם . ואילו היה הדבר תלוי ברצון הרבנים החרדים לגורל היהדות , לא היה מגיע אלינו זכר מדבריהם של המינים הכופרים האלה —מלבד מה שנזכר בספרי הפולמוס שנדפסו נגדם כדי לפרסם את 'קלונם' ברבים . זאת ועוד אחרת : ספרות דתית עשירה היתה בייחוד בידי הפראנקיסטים בבוהמיה ובמוראביה עד תחילת המאה הי"ט , אבל בני המשפחות האלה עצמם , בניהם ובני בניהם של ה'מאמינים' בפראג ובשאר קהילות הקודש , השתדלו להשמיד אף הם כל זכר למעשי אבותיהם ולאמונתם . הפילוסוף המפורסם וההיסטוריון של האתיאיסמוס פריץ מאוטנר , שהיה מצאצאי הפראנקיסטים , שמר לנו בזכ רונותיו עובדה מעניינת זו : כששכבה התנועה , באו 'משולחים' פראנקיסטיים Erinnemngen , Fritz Mauthner 1 ( מינכן , ( 1918 עמ' . 306 אמו של המחבר היתה בתו של 'מאמין' לשעבר , מהקהילה הקטנה הורשיץ בבוהמיה , שהיה ב'חצר' באופנבאד .
|
|