|
|
עמוד:14
חלק הארי , מן היצירה האגדית היהודית לתקופותיה . מבחינה כרונולוגית יהיה עלינו _איפוא לעסוק בטקסטים שנתחברו בתקופה ארוכה שראשיתה בשנת 330 לפני הספירה לערך , תקופת כיבושי המזרח והעולם התרבותי של אז בידי אלכסנדר מוקדון , וסופה במאות הי"ג — ט"ו לספירה , יותר מאלף וחמש מאות שנים של יצירה ספרותית . בראשית התקופה שבה אנו עוסקים , חלה מהפכה תרבותית ופוליטית מכרעת בעולם כולו : התרבות היוונית פגשה בתרבויות המזרחיות ( והשמיות ) ויצרה יחד עמן דבר חדש , שסימן את ראשיתה של תקופה חדשה , התקופה ההלניסטית . באותם ימים החל התהליך המורכב והארוך של חתימת המקרא , היינו , של עיצוב כתבי הקודש , וכל מה שנוצר במסגרת עם ישראל מכאן ואילך הוא חלק מן הספרות הבתר מקראית ( להוציא מעט חיבורים שעוד הספיקו להיקלט בתוך _התנ"ך , ( בהלכה ובאגדה . המאות הי"ג —ט"ו נבחרו לשמש כאן כנקודת סיום , משום שבאותם ימים נוצרו בידי אנשים שונים החיבורים המקיפים והמסכמים של ספרות האגדה של _חז"ל , הלא הם הילקוטים ( כגון ילקוט שמעוני של יהודי אשכנז או מדרש הגדול של יהודי תימן . ( בחיבורים אלה ניסו מחבריהם לכלול תחת קורת גג אחת את כל החומר האגדי שהכירו , ויש בפעולתם מעין חתימה של ספרות האגדה . בין שתי חתימות אלו — חתימת המקרא מכאן ו"חתימת" ספרות האגדה של חד'ל מכאן — ננוע מבחינה כרונולוגית . מבחינה גיאוגרפית לא נתרכז אך ורק במרכז הארץ ישראלי , אלא נראה מה נוצר בתחום ספרות האגדה בבבל שבצפון מזרח , באלכסנדריה של מצרים שבדרום , ואף במושבות הלניסטיות אחרות בצפון אפריקה ובאסיה הקטנה . חיבורים אחרים משל חז"ל שייזכרו בדיוננו נערכו גם באירופה — ובעיקר יוון , איטליה ואשכנז — וכן בתימן שבדרום . גם מבחינת הסוגים הספרותיים נתפרס בכיוונים רבים . נדון ביצירות המבארות או המספרות מחדש את סיפורי המקרא , בתרגומי המקרא ובפיוטים , ביצירות השייכות לתורת הסוד , יצירות פולמוסיות ויצירות היסטוריוגרפיות . נפגוש גם ספרים השייכים לספרות החוכמה ואפילו מחזות קדומים שנכתבו על נושאים מקראיים . בקצרה , נכיר מגוון רחב מאוד של סוגים ספרותיים , נקיף אזורים גיאוגרפיים רבים ונציג התפרסות נרחבת מבחינה כרונולוגית , ובמרכזם של כל אלה נעמיד את ספרות האגדה של חז"ל . ועוד נלך ונרחיב את היריעה אל מעבר למסגרת היהדות . נעסוק
|
|