|
|
עמוד:13
של חז"ל , קודמיהם או ההולכים בעקבותיהם . אנחנו עוסקים , כזכור , במשמעות השניה בלבד . אם לא הצלחנו להסביר את התיבה מבחינה אטימולוגית , אפשר שיעלה בידינו לפחות להגדיר מה היא "אגדה . " והנה , מסתבר שגם כאן הדברים אינם כה פשוטים . באנציקלופדיה העברית , למשל , מוגדרת תחילה האגדה ( אמנם זו של _חז"ל בלבד ) על דרך השלילה ו "אותו חל ק מתורה שבעל פה [ כלומר , בעיקר ספרות חז"ל ] שאינו הלכה , " אך הגדרה על דרך השלילה מעידה על קושי במציאת הגדרה על דרך החיוב , הגדרה שתאמר בבירור מה היא האגדה ולא תסתתר מאחורי מונחים אחרים כ"הלכה" או "תורה שבעל פה . " ניסיון דומה להגדיר את האגדה נעשה בידי חוקר האגדה הדגול , _יום טוב ליפמן צונץ , אבי חוכמת ישראל במאה הי"ט , שביקש לומר , ? כי "כל מה שניתן להעלות בדמיון נמצא באגדה , חוץ מדבר אחד ליצנות וקלות ראש" ( וכמובן גם חוץ מהלכה , ( רוצה לומר : פירושים למקרא , מעשים על חכמים ותלמידיהם , מאמרי מוסר , משלים , שירים , תפילות , דברי גוזמא , בדיחות , ענייני רפואה , גיאוגרפיה , אסטרולוגיה , ביולוגיה , סיפורי עם , השבעות וקסמים , דברי נחמה והבטחות משיחיות , תעודות היסטו ריות , הרהורים תיאולוגיים וכיוצא באלה . פירושו של דבר הוא שאם , נבקש לאגדה הגדרה חיובית , נצטרך להעמיד קטלוג שימנה את כל תחומי היצירה שאינם הלכה , ואפילו קטלוג ארוך ומפורט זה יהיה עלינו לסיים במלים "וכיוצא באלה , " כדי לא להתחייב כי אכן מוצו הדברים . וגם כאן יש כמובן לחזור ולהזכיר , כי הן צונץ הן האנציקלופדיה העברית , באו להגדיר רק את ספרות האגדה של חז"ל , אך ספרות אגדה נוצרה בעם ישראל עוד קודם לתקופת חז"ל , ויתכן שהגדרתה תהיה שונה במידת מה . גם כאן עלינו איפוא להודות , שרבים וטובים עוסקים באגדה , מבלי שיהיה ביכולתם לבאר בוודאות את התיבה "אגדה , " ומבלי שיהיו מסוגלים להגדירה בקצרה ובבירור על דרך החיוב . אפשר להתנחם בכך , שבאופן אינטואיטיווי הדברים פחות או יותר ברורים , וההתלב טות אינה כה בעייתית כפי שהיא נראית לעין . ספרות האגדה של חז"ל , אם נחזור לענייננו , היא היצירה האגדית של חכמינו , שנוצרה מן המאה הראשונה עד למאות השביעית שמינית . בסידרת הרצאות זו נבדוק , כאמור , את העולם המקיף אותה ולכן נתפרס אל מעבר למאות השנים שחיו בהם חז"ל , שכן , ספרות האגדה שלהם — כפי שחזרנו והטעמנו — אינה אלא חלק , אם גם
|
|