|
|
עמוד:12
הזקן , שחי קרוב לשנת ההתחלה של הספירה הנוצרית , ומסתיימת בדורות הראשונים שלאחר עליית האיסלאם ( סמוך לשנת 635 לספירה ) והתבססותו במזרח התיכון . יצירתם הספרותית של חז"ל הייתה מגוונת ; הם העמידו לעם ישראל את מערכת ההלכה שלו ( במיוחד בדמות המשנה והתלמודים , ( עיצבו את סידור התפילה וחיברו פיוטים , פירשו את המקרא בצורות שונות או תרגמו אותו לארמית ותרמו את חלקם גם לספרות האגדה , שבה אנו מתמקדים כאן . אך מהי אגדה ? מה פירוש המונח "אגדה" וכיצד נגדירוי למען האמת יש להודות , שעדיין לא נמצא הסבר מספיק לפירושו של מונח זה , והושמעו בנושא זה דעות שונות . יש הקושרים אותו לעניין של היגוד ( איגוד , ( כלומר , אמירה , כניגוד למקרא ( הוא התנ"ך ;( אותו יש לקרוא מן הכתב ואילו את האגדה יש לומר , להגיד , בעל פה . אחרים רואים במלה אגדה ( ושוב מן השורש הג'ד ) ניגוד להלכה : הלכה פירושה הליכה , עשייה , קיום _דבר מה בפועל , בעוד שאגדה אינה אלא אמירת דבר מבלי שתהיה בכך משום דחיפה לעשיית מעשה זה או אחר . ועוד יש הגוזרים את התיבה "אגדה" מן השורש אג'ד שפירושו הוא צירוף , חיבור ( השווה בלשוננו : "אגודה , ( " ומבינים אותה במשמעות של אוסף , קיבוץ של דברים . יש אף המרחיקים לכת אל השורש הארמי נג'ד , שפירושו למשוך , ומפרשים מלת אגדה כדבר שמושך את לבו של האדם . צודקים במקצת בעלי הדעה האחרונה : האגדה אכן מושכת את הלב ; אך אין הם צודקים באטימולוגיה שהם מציעים לתיבה זו . שכן , קשה לראות את השורש הארמי הזה כעומד ביסוד התיבה . ובכלל יש להעיר , כי במרבית הנסיונות להסביר את התיבה "אגדה , " כפי שראי נום לעיל , מצומצם עניינה לספרות חז"ל בלבד , אך יש בידינו חיבורי אגדה הקדומים בהרבה לחז"ל וכן חיבורים מאוחרים להם , ולא יהיה זה נכון , לדעתי , לגזור את העניין רק לפי המידה שהעניקו לו חז"ל . בקצרה _' כולם מדברים על האגדה או קוראים את ספרות האגדה , בעוד פירושה המדויק של תיבה זו כשלעצמה עדיין לא נתבאר לנו די צורכו . אך זאת יש לזכור : בלשוננו שלנו משמשת התיבה "אגדה" בשתי משמעויות . האחת — במשמעות אוניברסלית , בינלאומית ; באנגלית , ( Legend ? היינו , ככינוי לסיפורים הנודדים מחברה לחברה , ? : עם לעם ומדור לדור , דוגמת אגדות אנדרסן או האגדות שאספו האחים גרים . והאחרת — במשמעות יהודית , ככינוי לחלק מיצירתם
|
|