פרק חמישי לבטיו ההלכתיים של הרב הראשי הרצוג בעשור הראשון לתקומת ישראל

בפרקים הקודמים ניתחתי את עולמם הרוחני של חוגי מרכז הרב , שבמרכזו עומדת תפיסה מטפיזית משיחית של המציאות הפוליטית החברתית . בפרק זה אני מבקש להעלות קול אחר בשיח הדתי , קולו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג , שהיה הרב הראשי האשכנזי בין השנים . 1958-1936 בעשור הראשון לתקומת ישראל עסקו בעלי ההלכה בחיפוש אחר הכלים והגדיים ההלכתיים שבאמצעותם ניתן יהיה להתייחס למדינת ישראל כמדינה גם על פי ההלכה . המאמצים היו בשני כיוונים : מכיוון אחד נעשה ניסיון לאפשר אה הפעלת מערכות המדינה , בעיקר בשבתות ובחגים ; ומכיוון אחר נעשה מאמץ להצדיק הלכתית את אופייה הדמוקרטי האזרחי של המדינה . בפרק זה אתרכז בכיוון אחרון זה - הצדקת האופי הדמוקרטי של המדינה על ידי רבה הראשי , הרב הרצוג . עמדתו של הרב הרצוג כעשור לפני קום המדינה , בקיץ תרצ"ז , ( 1937 ) התעורר בעקבות מסקנות ' ועדת פיל' פולמוס החלוקה הידוע . על רקע זה פנו אישים וארגונים שונים אל הרבנות בבקשה שתתחיל בין השאר , בהכנות לקראת החלת חוקת 1 למגמה זו היו שותפים אישים כמו הרב הרצוג , הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל , הרב אליעזר ולדנברג , הרב רפאל קצנלנבויגן , הרב עובדיה ה...  אל הספר
מכון שלום הרטמן