הרצאה בבית אביחי , עשרה בטבת תשס"ט בשעה זו , כשאנו מצויים במוצאי צום העשירי בטבת , יום הקדיש הכללי , אני רוצה לפתוח את דבריי בסיפור על נוהג שנהגתי כמחנך בבית הספר בקבוצת יבנה , לקרוא עם תלמידיי וחניכיי ביום זה את 'יוסל רקובר מדבר אל אלוהים . ' התחלתי בכך כבר לפני למעלה מארבעים שנה , כשהחיבור הזה יצא לראשונה בעברית ב , 1965 ונחשב עדיין לסיפור אותנטי ; והמשכתי בכך גם לאחר שהתברר שהוא יצירה ספרותית דמיונית מאת צבי קוליץ . וכפי שלוינס אמר עליו , עוד ב , 1955 כאשר הגיעה אליו המהדורה הצרפתית ( שיצאה לאור כעשר שנים לפני המהדורה העברית : (! 'זה עתה קראתי טקסט שהוא גם יפה וגם אמיתי , אמיתי כמו שרק סיפור יכול להיות . ' כמוטו לסיפור זה שיצא במהדורה היפה של משרד הביטחון , מובאת בפתח הספר הכתובת שנמצאה על קיר מרתף בקלן שעל הריין שבגרמניה , שם הסתתר קומץ יהודים בימי המלחמה ( מתורגמת מיידיש : ( 1 צבי קוליץ כתב את 'יוסל רקובר מדבר אל אלוהים' בשנת , 1946 כסיפור בעיתון היידי 'די יידישע צייטונג' בבואנוס איירס . הטקסט מנוסח כצוואתו כביכול של חסיד גור בשם יוסל רקובר , שנמצאה בין חורבות גטו ורשה , 'בין ער...
אל הספר