ת ו ולדות בפני עצמו הספרות . חוסר הרבנית העניין באיטליה בנושא זה של קדום ימי מאוד הביניים , וכבר נחקרו הרב אך מנחם מעט המאירי כנושא , מגדולי התורה והחכמה בפרובנס במפנה המאות הי"ג-הי"ד , בהקדמתו המפורסמת לפירוש משנת אבות , שבה שרטט את תולדות הספרות הרבנית ביריעה רחבה , השמיט את הפרק האיטלקי מסקירתו . לפני שנים אחדות הקדיש י' טברסקי דיון מיוחד לתמיהה זו , י והעלה למסקנה כי "המאירי לא חש בשום אחדות מושגית , ספרותית או מתודולוגית" שיהא בה כדי לאפיין את כלל הספרות הרבנית באיטליה , ולכן השמיטה מספרו , כי לא יכול היה לכלול אותה כ"אסכולה" בפני עצמה , שפרטיה קשורים זה בזה ומשתלשלים זה מזה בדרך כלשהי . ואולם למען האמת , עצם התמיהה בעניין שתיקתו של המאירי אינה במקומה , משום שחכם גדול זה לא הכיר כלל את הספרות הרבנית שנוצרה באיטליה , למעט ספר ה"ערוך" של רבי נתן מרומא אך ספר בודד זה , נכבד ככל אשר יהא , לא יכול למלא לבדו את המשבצת האיטלקית הריקה . טברסקי אומר ש"אין סיבה להניח כי המאירי , חכם כולל ובעל השכלה מקיפה כמותו , היה משולל לחלוטין כל ידיעה אודות ההתפתחויות באיטליה . " ואולם אין לנו צורך לה...
אל הספר