תפקיד ראשון במעלה בהעמקת השנאה בין מרים להורדום מילאה שלום אחות המלך . כל מה שנמסר לנו על אשה זו מוליכנו בודאות אל ההנחה' שהיא היתה בעלת אופי מושחת עד היסוד . התכונות הבולטות ביותר באופי זה הם היכולת הנפשית לשנוא עד לאין שיעור וחסרון כל מעצורים מוסריים ברדיפה אחר המטרה הנפשעת . שתי תכונות אלו , שהיו טבועות בו באופיה של שלום , מצאו להן כר פעולה רחב ידיים בעלילה הטראגית , שהלכה ונשתלשלה כעל פי דרך הגזרה בין מרים להורדוס . דמותה השטנית של שלום עולה וניצבת בבהירות יתרה שעה שאנו מסתכלים בד , כנגד אופיה של יריבתה החשמונאית . ראינו שגם מרים לא שמה מעצור לרגש השנאה' שחלחל בנפשה . אין ספק , שמבחינת העוצמה לא היתה השנאה , ששנאה את שלום ואת כל המשפחה האדומית פחותה מן השנאה , שהללו שנאו אותה . כן אין כל הבדל בין שנאתן של שתי הנשים מבחינת הפומבי : שתיהן לא הסתירו את האיבה שרחשו אשה אל רעותה והציגוה לעיני כל והוציאוה בדברי גידוף ועלבון . כנגד זה היה שינוי בולט בדרך , שבה החזיקו שתי היריבות כדי להזיק זו לזו . בנוגע למרים לא נמסר בשום מקום במסורתנו ההיסטורית , שהיא ניסתה אי פעם לערער את מעמדה של שלום ...
אל הספר