( 1 ) דרך הורדוס ורצון הקיסר : ברם , דעות אלו היו היפוכה של דרך הורדוס , שכל עיקרה היתד , מכוונת אל הנעשה במלכות רומי ומבוססת עליו מדעת . כבר ראינו שהורדום הכיר יפה את מקומו ואת מקום מלכותו בתוך העולם הרומאי . גלוי וידוע היה לפניו , שהמלכות והשלטון — שניהם באו לו מיד אוגוסטוס בתורת חסד גמור , בשעה שאפסה כל תקוותו לזכות בחנינה על עברו מידו של שליט העולם החדש . וכן ראינו , מה היה הכלל המדיני הגדול , שקיבל הורדוס מאנטיפטרום אביו בדבר הנאמנות המוחלטת לשליטה של מלכות רומי , שהכוח בידו בפועל , הכלל , שביסודו היתד . מונחת ההכרה , שאין יהודה אלא חלק ממלכות רומי . רומי והקיסר כמקור שלטונו והשתייכות מלכותו על מלכות רומי — שני דברים אלה לא משו מעולם מנגד עיני הורדוס . מסקנתו היתה , שחס לו להסיח את דעתו מן המציאות הרומאית , אם רצונו לשמור על המקום שנתייחד לו בחסדי רומי ואוגוסטוס . ואמנם אנו רשאים להניח' שאיש מפוכח זה חזקה עליו שלא נעלמו ממנו השינויים המתחוללים באיקומני על ידי מדיניות ההתיישבות שנהגו בה שני השליטים היוליים . מדיניות זו' כפי שראינו למעלה , לא נגעה ביהודה של הורקנום השני ושל הורדום ,...
אל הספר