בפרק זה ננתח את יחס ההלכה הציונית דתית למיניות הנשית האוטרקית , שאינה תלויה בקשר בין אישה לגבר . נתמקד בשתי תופעות המגלמות מיניות זו : אוננות נשית ויחסים לסביים . שתי סוגיות אלו מתייחדות בכך שלא קיימת מסורת הלכתית מקובלת הקובעת את הנורמה ההלכתית בהן . ספרות ההלכה הקלאסית כמעט לא נתנה את הדעת על מיניות נשית מחוץ לחיי הנישואין ; מכאן שביחס למקרים אלו עשויה לגדול גמישותו של פוסק ההלכה . יתר על כן , גמישות זו יכולה לתת מקום רחב יותר לשיקולים מטה הלכתיים . כפי שנראה בהמשך , המיניות הנשית קיבלה מעמד חדש בעולם המודרני והפוסטמודרני , והיא נתפסת עתה כביטוי עמוק של הקיום הנשי עצמו . השיח על אודות המיניות הנשית בעידן זה הוא חלק מרשת הערכים המודרנית והפוסטמודרנית ' . החומר ההלכתי התקדימי בנושא הוא מועט , ולכן פוסקי הלכה בכלל ופוסקי הלכה ציונים דתיים בפרט - שבהם נתמקד - מעצבים את עמדתם ההלכתית בסוגיה הנדונה לא רק מתוך הנחותיהם על האתוס ההלכתי אלא גם , ואולי בעיקר , כמענה לאתגרי המודרניזם והפוסטמודרניזם . משום כך חקר ההלכה הציונית דתית הוא גם חקר ההתמודדות של הציונות הדתית עם אתגרי ההווה . פרק זה עו...
אל הספר