גם במערכת החינוך הישראלית עדיין ניכרים עקבותיהן של רפורמות שנעשו לפני שנים . הרפורמה המקיפה ביותר במערכת החינוך הישראלית הייתה הרפורמה המבנית שהובילה להקמת חטיבות הביניים ולאינטגרציה . אף על פי שמבחינה לוגית תהליכי החיטוב והאינטגרציה אינם קשורים זה לזה , הרי שבמציאות הישראלית חברו שני התהליכים הללו יחדיו עד כדי כך שמדברים עליהם בדרך כלל כמקשה אחת ( דרור ; 2006 רש . ( 2006 ההמלצות שביסודה של רפורמה זו נוסחו בוועדה ציבורית בראשותו של פרופ' יהושע פראוור ולאחר מכן בוועדה פרלמנטרית בראשות ח"כ אלימלך רימלט , יושב ראש ועדת החינוך של הכנסת . הרפורמה התחילה בשנת , 1968 ולמעשה לא הסתיימה עד היום . כעשרים שנה אחרי ייסוד הרפורמה ( בשנת הלימודים ( 1990-1989 היה שיעור התלמידים במגזר היהודי והערבי בישראל בכיתות ז' ט' הלומדים בחטיבות ביניים . 51 . 1 % כעבור עוד כעשור ( בשנת הלימודים ( 2002-2001 הגיע שיעור הלומדים בחטיבות הביניים ל 70 % ( רש . ( 2006 דרור ( 2006 ) מדגיש כי היות שלא חוקק חוק מחייב , הרפורמה התפתחה בהדרגה ובקצב אטי מהמצופה . כמו כן בשנות התשעים , עם שינוי סדרי העדיפויות החברתיים חינוכיי...
אל הספר