כהן וברנס ממשיכים ומראים איך שני גלים גדולים נוספים של רפורמות חינוכיות בארצות הברית של המאה העשרים אמנם חלפו , אך השאירו טביעות אצבע ניכרות על מערכת החינוך . למן אמצע שנות השישים נפוצה בארצות הברית מדיניות חינוכית שמטרתה העיקרית הייתה צמצום פערים . אחת הדוגמאות המובהקות ליישומה היה פרויקט , Head start הנמשך עד היום . דוגמה מובהקת נוספת היא , Title 1 שמטרתו העיקרית הייתה להפנות משאבים תוספתיים לחינוך של ילדים מאוכלוסיות מצוקה . הנוסח של החוק המקורי אמנם שונה בינתיים , אך יוזמת החקיקה שליוותה את המדיניות הקרויה "שום ילד לא נשאר מאחור" , ( NCLB ) שקודמה בראשית המאה העשרים ואחת , היא למעשה גלגול חדש של אותו חוק . שתי תכניות אלה Head start ) ו ( Title 1 היו פשוטות למדי במובן שהעיקרון הבסיסי שלהן היה לספק יותר משאבים לתלמידים מאוכלוסיות מצוקה ברמת בית הספר , המורים והמשפחה . אולם הן עסקו רק מעט בתכנית הלימודים ובפדגוגיה ; הן עסקו בהקצאת משאבים וביצירת מבנים ומסגרות , אך לא יצרו מודל הטמעה ברמה של תוכן ודרכי עבודה . כהן וברנס מסיימים את הסקירה שלהם בנושא זה באומרם שכדי ללמד את המורים להפעיל...
אל הספר