ציטוט ב' מתחילת הפרק מבטא עמדה הפוכה לזו שהבעתי בסעיף הקודם . לפי עמדה זו הוראה עתירת חשיבה "מבזבזת" זמן הוראה יקר . הטענה היא שבמקום לייחד את הזמן להוראה יעילה של מטרות הקשורות להקניית ידע תוכן ופתרון בעיות שגרתיות , עוסקים בחלק ניכר מהשיעור במטרה העמומה של "פיתוח החשיבה . " התנגדות זו לקריאה להפוך את פיתוח החשיבה למוקד של מערכת החינוך משקפת עמדה נפוצה למדי . כמעט בכל הרצאה שנתתי בנושא עלתה התנגדות דומה ממאזינים מקרב הקהל . הם טענו שפיתוח החשיבה עלול לפגום ברמת הידע של התלמידים ולבוא על חשבונה . הרי כבר היום , אומרים המתנגדים , רמת הידע של בוגרי מערכת החינוך נמוכה מהרצוי . ההצעה לשינוי מטרת החינוך עלולה לדרדר את המצב עוד יותר וליצור מצב שידע תוכן חיוני ובסיסי לא יועבר באופן משביע רצון לדור הבא . עמדה זו מבטאת חשש רציני ומרתיע , ויש לדון בה בכובד ראש . אחד החסרונות הבולטים של הוראה עתירת חשיבה לעומת הוראה בגישה של העברת מידע היא שהראשונה דורשת זמן ארוך יותר ( ראו תרשים . ( 1 . 2 הוראה בגישה של העברת מידע היא דרך יעילה יותר " לכסות" כמות רבה של חומר בזמן קצר . לכן , נכון לקבוע כי כמות ה...
אל הספר