שתי התמונות שבפתיח מחדדות את הקשר המורכב בין ידע תוכן ובין חשיבה , והן מעלות שורה של שאלות מפתח : האם יש עוד מקום להקניית ידע במאה העשרים ואחת ? מה צריך להיות היקף הידע בתכניות הלימודים ומה מטרתו ? האם ראוי ללמד חשיבה בתוך תחומי הידע או במנותק מהם ? האם צריך לרכוש גוף ידע על נושא כלשהו בטרם אפשר להתחיל לחשוב עליו ? מה צריך להיות היחס בין המטרה של הקניית ידע לבין המטרה של הקניית דרכי חשיבה בבית הספר ? אתחיל את הדיון בהתבוננות בתמונה השנייה . בת השש הביעה בשלוש מילים את עמדתה בוויכוח המתנהל בין חוקרי חינוך זה כמה עשורים על השאלה אם אפשר ללמד חשיבה באופן כללי , ללא קשר לתוכן ייחודי . האפשרות ללמוד חשיבה באופן כללי , מבלי שיש על מה לחשוב נראתה לילדה תמוהה ולא מובנת . אולם כאשר התנועה החינוכית לפיתוח החשיבה החלה להתפשט בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים , חלק ניכר מהתכניות שנוצרו פותחו בהתאם ל"גישה הכללית" . ( the general approach ) גישה זר גורסת כי יש ללמד חשיבה כללית , כמקצוע עצמאי , בנפרד ממקצועות הלימוד האחרים ( לדוגמה De Bono . ( 1985 ; Lipman 1985 הוראת חשיבה בגישה הכללית נעשית בדרך...
אל הספר