יונית עפרון כחמישים שנה חלפו מאז נחרתה דמותה של הנערה החיילת , חברת הפלמ"ח , בזיכרון הקולקטיבי הישראלי . היא נתפסה כישות חדשה , משוחררת מכבלי המסורת , האוחזת בנשק לצד הגבר . לאורה של דמות זו נבחנו תופעות שנתפסו הן בעיני ישראלים והן בעיני אחרים כתופעות ישראליות ייחודיות ומהותיות , כגון גיוסן השוויוני של בנות לצבא ההגנה לישראל . במאמר שלהלן אבחן את נסיבות היווצרותה של דמות נשית זו ואערער על מידת חדשנותה . עיקרון בולט בתאוריה הציונית החלוצית היה עקרון השוויון המלא בין המינים בכל תחומי החיים , ברוח השוויון הסוציאליסטי ה ' טבעי . ' עיקרון זה היה פועל יוצא של הסדר החברתי סוציאליסטי החדש ואף בין התנאים לקיומו . בספרות התחייה הלאומית הוצג היהודי החדש גם כתוצר של מהפכה מינית , שבעקבותיה יבריאו הן הגוף הפוליטי והן הגוף הפרטי מן הפסיביות ומן הדקדנטיות שאפיינו אותם בגולה , וזאת באמצעות הקשר המחודש עם אדמת המולדת ' . דור הפלמ"ח ראה עצמו כתמצית המהפך , כאנטיתזה של היהודי הגלותי , ותפיסה זו הועצמה לנוכח מצבם של יהודי אירופה , שהובלו לכבשנים 'כצאן המובל לטבח . ' דמותו של הפלמחניק עוצבה בהשראת מאפייני...
אל הספר