המחאה החברתית של קיץ 2011 בישראל , המכונה גם " מחאת רוטשילד" או " מחאת הקוטג , "' היוותה עוד זרז רעיוני לכתיבת ספר זה . ההתעוררות החברתית גרמה לחלק מהעוסקים בנושא האחריות התאגידית להרהר על מהותה של אחריות זו . נוצר מצב שבו ארגונים שנתפסו כמובילים בתחום , או לפחות כבעלי מודעות חברתית וסביבתית , התגלו או הוצגו ( תלוי בנקודת המבט ) בצורה שונה לגמרי על ידי הציבור . לעתים אף התגלו פערים בין המצגות וההתבטאויות של התאגידים לבין הביצועים בפועל , ונדמה היה כי חלק מהתאגידים אינם קוראים נכון את המציאות ואת ציפיות הציבור מהם . פערים אלו חידדו שאלות עקרוניות בדבר מידת ההטמעה של האחריות התאגידית בקרב הארגונים והחברות . האווירה הציבורית האינטנסיבית גרמה לסוג של כיול מערכות והתניעה חשיבה מחדש על אופייה של האחריות התאגידית בישראל ועל הקשר בין העסקים למחזיקי העניין שלהם . בהקשר הצר של קהילת האחריות התאגידית , המחאה אכן השפיעה — תוכניות עבודה הוקפאו , רעיונות נגנזו , חברות התכנסו בתוך עצמן לבדק בית . אפילו הכנס השנתי של ארגון מעלה ( ב ( 2011 נדחה בהתראה קצרה לראשונה זה עשור , אולי כעדות לכך שהאחריות התא...
אל הספר