דיון על תפקידם של ארגונים עסקיים מלווה אותנו כנראה מאז הקמת התאגידים עצמם , הן במישור המשפטי והן ובעיקר במישור המוסרי ערכי . במשך שנים התשובה לכאורה היתה פשוטה , תפקיד העסקים הוא אחד : להשיא רווח לבעלי המניות . על כך מבוססת בעצם כל הכלכלה הקפיטליסטית מבית מדרשו של מילטון פרידמן , שטען כי האחריות היחידה של התאגיד היא למקסם את רווחי בעלי המניות , ומכאן כי שימוש בכספי הפירמה לצורך מטרות חברתיות הוא לכאורה שימוש לרעה בכספם של בעלי המניות . ואולם ככל שהלכו וגדלו התאגידים , ועמם גם מידת השפעתם על מחזיקי העניין , כך הלכו וגדלו הציפיות מהם לגילוי אחריות וריסון עצמי . ואמנם , מבט קצת יותר מעמיק מגלה סדקים קלים בתפיסות הקפיטליסטיות הרגילות . במישור המשפטי , על פי חוק החברות הישראלי החדש , 1999 חברה רשאית להפעיל שיקולים נוספים מעבר לשיקול העסקי בקבלת ההחלטות הניהוליות והעסקיות . כלומר , חברה יכולה להכליל מטרות ודרכי פעולה חברתיות וסביבתיות , גם כאשר תכליתן אינה עסקית גרידא . במישור הערכי , ברור כי לאורך ההיסטוריה העסקית היו ציפיות נוספות מהתאגידים לשקול ולפעול גם לטובת הכלל . בהקשר זה כדאי לציין...
אל הספר