בין צדק כסוי עיניים לחמלה גלוית עיניים

האחריות להשגת צדק ולמימוש החמלה מופקדת , בשגרה , בידי גורמים שונים : בראש מעייניו של המשפט עומד הצדק , ואילו החמלה היא עניינה של החברה האזרחית ושל כל יחיד ויחיד . לכאורה , מדובר בדרכי פעולה נפרדות אך מקבילות , שהדו שיח ביניהן הוא ביקורתי בלבד : המשפט , באמצעות קריטריונים של צדק , מבקר את השרירותיות של שיח החמלה החברתי , ואילו החברה בוחנת את טיבן של ההכרעות המשפטיות החתוכות מתוך מעורבות אישית וציבורית המבוססת על תחושות של חמלה . אכן , תבנית היסוד של היחסים בין צדק חתוך ובין חמלה נוטה להיות דיכוטומית . הצדק בנוי על הכללי , האובייקטיבי , הוודאי , ואילו החמלה מבוססת על הפרטי , הסובייקטיבי והאקראי . תכונות יסוד אלו מייצרות ניגוד שעולה לעתים כדי עימות בין שיקולי צדק לשיקולי חמלה . ואולם הצגת המתח בין השניים אין בה די ; אפשר להצביע על גשרים אפשריים בין גדת הצדק ובין גדת החמלה , שבין שתיהן זורמים חיינו . הגשר הראשון הוא האפשרות של הצדק לכלול בתוכו גם מנגנונים שיכולים לבטא שיקולים העוסקים במציאות הפרטית הייחודית הנידונה לפניו . כבר אריסטו באתיקה הבחין בין " צדק מוחלט" ובין הצדק כמו שהחוק מבטא א...  אל הספר