על דת, מתברר, אפשר להתפשר

כיצד תיראה השבת הישראלית ? לכאורה , הבררה היא בין שני דגמים — בני ברק או הונג קונג , הלכה או כסף . התרגלנו לחשוב על השבת מתוך תפיסה דיכוטומית , משום שבמשך שנים רבות השבת הישראלית היא סלע מחלוקת מרכזי בין דתיים לחילונים . בעבר ביקשו אלפים , בהפגנות ברחבי הארץ , לכפות את הפרשנות הדתית של השבת על כל תושבי המדינה , ומנגד טענו אלפים רבים , בשם החופש מדת , כי יותר להם להתנהג במרחב הציבורי ביום השביעי כרצונם . בתי קולנוע , תחבורה ציבורית , פתיחת בתי עסק וקניונים — כל אלה הם זירת התגוששות קבועה . האם מאבק זה הכרחי ? אילו אינטרסים הוא משרת ? דומה כי השבת הפכה לנשק במלחמת תרבות , שבמרכזה מאבק על ההגמוניה הישראלית . נדרש חילוץ של יום השבת מידי הניצים . זהו יום חשוב מכדי שנבזבז אותו על מאבקי כוח . כל בעלי המחלוקת על אודות אופיו הראוי של היום מודים כי מנקודת ראות תרבותית , היסטורית , לאומית וחברתית זהו יום ייחודי , רב ערך . נדרש מהלך חברתי אמיץ שיעניק לשבת את החיוניות והמיוחדות במרחב הציבורי הישראלי , מתוך הסכמה רחבה שאיננה מבטלת את השונות ואיננה מכריעה בין ההצעות התרבותיות . אפשרות זו הולכת ומבשי...  אל הספר