הנצח עשוי מעכשווים . — אמילי דיקינסון ב משך חלק ניכר מחיינו הקצרים טורדת את מוחנו השאלה מה יקרה אם במקום שנתענג על מה שקורה עכשיו — אנחנו חושבים על " עתיד היפותטי" מתוח במקום ליהנות מן המציאות הרגועה בהווה . מה יקרה אם לא אצליח בבחינה ? מה יקרה אם לא אקבל קידום ? במקום לחוות את הכאן והעכשיו במלואם , אנחנו " מורחים את חשכת הציפייה על החוויה" במילותיו של המשורר גולווי קינל . לחלופין אנחנו מבזבזים זמן רב כשאנחנו תקועים בעבר , חוזרים שוב ושוב על חוסר סיפוק שהיה מנת חלקנו , מחטטים ביחסים בין אישיים כושלים או בפרויקט שלא עלה יפה כמתוכנן . במקום להניח לעצמנו להישאר משועבדים לעבר או לעתיד , אנחנו יכולים לבחור בחיים שבהם אנחנו מתמוגגים מן הרגשות שמביא לנו ההווה . בספרן " ) Appreciative Coaching אימון מוקיר ( " מספרות שרה אורם , ( Orem ) ז'קלין בינקרט ( Binkert ) ואן קלנסי ( Clancy ) על רורי , מזכיר רפואי שהחליט לעזוב את משרתו הבטוחה כדי להגשים את חלומו ולפתוח מכון ליוגה ולעיסויים . זמן קצר אחרי שהחל בעיסוקו החדש החל רורי לחוש חרדה . הוא לא הפסיק לחשוב על כישלונותיו בעבר ועל העתיד הלא בטוח . הוא...
אל הספר