דאגה לעולם אינה נוטלת את הצער מן המחר , היא רק מוצצת את לשד השמחה מהיום . — ליאו בוסקליה ד אגה עשויה לשרת מטרה חשובה : אם אנחנו מודאגים ממשהו היום , אנחנו יכולים לנקוט פעולה כדי למנוע קושי בעתיד . אלא שלרוב אנחנו מודאגים בגלל דברים שאינם בשליטתנו או מדברים פעוטים וחסרי חשיבות . בכל פעם שאני דואג , אני מזכיר לעצמי לתפוס מרחק ולשאול את עצמי אם הדאגה משרתת מטרה . אם כן , עלי לנקוט פעולה ! לעומת זאת , אם לא , עלי להדביק על המחשבות המציקות תווית של דאגה ללא צורך , ולהמשיך הלאה לעיסוקים מועילים יותר . אמנם בהתחלה קשה להסיט את המיקוד מנושא הדאגה , אך אני יודע שלאורך זמן אוכל לרכוש לי שליטה טובה יותר על מה שמעסיק אותי , ואלמד להמשיך הלאה כשהדאגה המטרידה אותי היא חסרת תכלית . ארווין יאלום , פסיכיאטר מסטנפורד , חקר חולים סופניים . כשמודיעים לחולים שאפסה התקווה לחייהם , הידיעה גורמת לעתים לשינוי עמוק בזווית הראייה שלהם : הם חדלים להתמקד בבעיות פעוטות ובדאגות קטנוניות ומתחילים לראות את הטריוויאלי כחסר חשיבות ולחיות חיים מלאים . ממצא של מחקר הקשור בכך הוא שבממוצע האושר גדל עם הגיל . בניגוד לצעירים ...
אל הספר