בשנת 210 לפסה"נ חצה מפקד סיני בשם שיאנג יו עם חייליו את נהר היאנגצה ותקף את צבאה של שושלת צ'ין . הם הגיעו לחוף בחסות החשכה , וחנו על גדות הנהר בכוונה לתקוף עם שחר . כשהתעוררו עם קרן אור ראשונה , גילו החיילים למרבה חרדתם שהספינות שלהם בוערות . הם מיהרו לקום כדי להילחם בתוקפים , אבל עד מהרה התברר להם ששיאנג יו עצמו הוא שהצית את הספינות , ואף ציווה על השמדת כל סירי הבישול . שיאנג יו הסביר לחייליו שללא הספינות והסירים לא תהיה להם ברירה אלא להילחם עד הניצחון או למות . הפעולה הזאת לא זיכתה את שיאנג יו במקום טוב ברשימת מפקדי הצבא הסינים האהודים בכל הזמנים , אבל היתה לה השפעה עצומה על חייליו : הם תפסו את החניתות ואת הקשתות והתנפלו בעוז רוח על האויב . הם ניצחו בתשעה קרבות רצופים והצליחו להשמיד את הלגיונות העיקריים של צבא שושלת צ'ין . הסיפור על שיאנג יו יוצא דופן כי הוא מנוגד להתנהגות אנושית נורמלית . בדרך כלל אנחנו לא יכולים לסבול את המחשבה שנסגור דלתות בפני האופציות שלנו . במילים אחרות , רוב בני האדם היו שולחים חלק מהצבא לטפל בספינות , למקרה שיזדקקו להן לצורך נסיגה ; והיו מפנים חיילים אחרים לה...
אל הספר