ראש השנה . הפקקים מאחוריך . חוגגים אצל חמותך . על השולחן עוף בשזיפים ויין , ירקות מוקפצים , תפוחי אדמה אפויים , סלט ירוק עם רסיסי שקדים , קיש פטריות וזאת רק ההתחלה . הילדים מתנהגים למופת , לא פלא , הם מחכים לעוגת השוקולד המפורסמת של סבתא . אשתך מקבלת מחמאות על הגזרה והשמלה , הכול פשוט מושלם . מפה לשם נהיה מאוחר , אתה משחרר את החגורה , שותה עוד קצת יין , מביט בחמותך במבט אוהב , נעמד ומוציא את הארנק . " שוש , הפעם התעלית על עצמך , הארוחה היתה פשוט מעולה , כמה אני חייב לך " ? אתה מדבר בשיא הרצינות . כולם בשוק ובחדר נופלת דממה , אבל אתה ממשיך ומוציא מהארנק חופן שטרות . " אלף שקל זה מספיק ? לא , חכי , אתן לך אלף חמש מאות " ! הרגעים הבאים רחוקים מכל תמונה של אידיליה משפחתית . כוס יין מתהפכת , שוש מסמיקה ויוצאת מהחדר , גיסתך תוקעת בך מבט נזעם , האחיינית שלך פורצת בבכי . אופס , נראה שאת החג הבא תבלה לבד בבית . תשב מול הטלוויזיה ותאכל שאריות מהמקרר . בחושך . מה קורה פה ? למה הצעה ישירה לתשלום קלקלה את המסיבה ? כפי שכתבו מרגרט קלרק , ג'דסון מילס ואלן פיסק לפני שנים רבות , התשובה היא שאנחנו חיים ...
אל הספר