כפי שנרמז כבר בעבודותיהם של מורנאו וגרונה , המעבר אל נקודת המבט הסובייקטיבית של האדם החו ֹ וה מצב נפשי לא רציונלי הוא רק פן אחד של השימוש במיקום המצלמה לשם הבחנתם של מצבים אלה משיקול דעת רציונלי . בניגוד להזדהות עם נקודת מבט זו , חיפשו יוצרי סרטים רבים נקודת מבט חיצונית לדמויות , שתאפשר להבחין בנוכחותם של הטירוף וההזיה אצל הזולת מנקודת המבט של הבורגני הנורמלי , הנוהג בשיקול דעת . השימוש בתנועת מצלמה להבחנה בין מצבים נפשיים קיצוניים , דחפים אי רציונליים או הזיות להתנסות הנורמלית נפוץ בסרטים מתקופה זו , ומופיע אף ברוב הסרטים שציינו לעיל . ההצגה של רגעי ההזיה בסרט " הידועים לשמצה" ( Die Verrufenen ) של למפרכט ( 1925 ) היא פרדיגמטית לתקופה זו . הסרט מתאר את קורותיו של המהנדס קרמר , ( Kramer ) שאינו מצליח למצוא עבודה לאחר שאביו גירש אותו מביתו ומתדרדר למעגל העוני . בסצנה המתרחשת במועדון לילה של פועלים קשי יום , הוזה המהנדס לשעבר ומחליף את המועדון העלוב באולם הנשפים המפואר שבו נהג לרקוד עם ארוסתו לפני שניתק את יחסיו עם אביו . בסדרה של חיתוכים מהירים בין פנים מועדון הלילה לאולם הנשפים — סדרה ...
אל הספר