הרבה מהמאמץ לנסח אמצעי הבעה קולנועיים חדשים בשנים שלאחר 1924 היה קשור בניסיונות להבחין בצורה טובה יותר באי רציונלי ובמאפייניו , וליצור הפרדה ברורה בין הטירוף וההזיה ובין אמונות המבוססות על שיקול דעת . בסרטים רבים נרתמה למטרה זו הטכנולוגיה המתקדמת ביותר של עשיית הסרטים ( בצילום ובעריכה ) כדי לשמש אמצעי הצבעה יעיל על הסטייה מן הרציונלי . תהליך זה מעניין במיוחד בשל העובדה כי הטכנולוגיה והאפשרויות או הסכנות הגלומות בה מופיעה שוב ושוב כמוטיב מרכזי בסרטים שונים מתקופה זו . לעתים משמשת הטכנולוגיה התעשייתית לציון סיוט עתידני ( מסוג הדיסטופיה שמציג לאנג ב"מטרופוליס" , 1927 , ] Metropolis [ למשל . ( לעתים הסיוט הטכנולוגי מתקשר לאובדן אורח החיים המסורתי ועמו הטעם לחיים , בעקבות אובדן מקום העבודה בשל הגעתן של מכונות חדישות ( כך ב"קרמקה הפקיד" ] Lohnbuchhalter Kremke [ של מרי הרדר , . ( 1930 , Herder אולם מקומה של הטכנולוגיה לא נפקד אף מייצוג קולנועי של פנטזיות נלהבות על האפשרויות הגלומות בעתיד , כמו למשל ב"אישה על הירח" ( Frau im Mond ) של לאנג , ( 1928 ) שבו מגיעים הגיבורים אל הירח ואל מצבורי הזה...
אל הספר