הניסיון להעמיד את ייצוג האי רציונלי על נקודת המבט הסובייקטיבית , והבעייתיות שהתלוותה לרעיון זה , מתבטא בחדות רבה ביותר בסרט המפורסם " הקבינט של ד"ר קליגרי" של רוברט וינה , ( Wiene ) שהוצג לראשונה בתחילת 1920 וזכה להצלחה מיידית ולהשפעה ניכרת על השיח האינטלקטואלי ועל התפתחות הקולנוע בוויימר . ה Film-Kurier הקדיש כתבות רבות , כמעט יומיומיות , לסרט זה , שנתפס בעיני מבקרים שונים כהוכחה לאפשרויות האמנותיות הגלומות בקולנוע . סרטו של וינה אף תואר כמקום מפגש יחיד במינו לאמנויות המודרניסטיות : " פוטוריזם ואקספרסיוניזם נפגשים ומתערבבים אחד בשני . " הסרט עורר ויכוח קולני בסוגיית העתיד של אמנות הקולנוע , ושל תעשיית הקולנוע הגרמנית בפרט . בחקר הסרט הוויימרי ובהיסטוריה של רפובליקת ויימר ככלל קנה לו סרט זה מעמד מיתולוגי . מאז סימן אותו זיגפריד קרקאואר כמייצג מובהק של נטיותיה של הנפש הגרמנית לאחר המלחמה , נוצרו מיתוסים שונים סביב סיפור הפקת הסרט , העיצוב המיוחד שלו והשינויים שנעשו לכאורה בעלילה המקורית . אחד המיתוסים ששבה את דמיונם של מבקרים ושל חוקרים רבים קשור בסיפור המסגרת , במקורו ובשינוי שהוא מכת...
אל הספר