"אם נרצה בכך ואם לא": סרט הקולנוע וההיסטוריון

בשנת 1921 קבע גוסטב בנקויץ ( Benkwitz ) בשבועון Der Kinematograph כי " אם נרצה בכך ואם לא , מנקודת מבטו של ההיסטוריון ] ... [ הסרט הוא ללא ספק מקור . " כמעט שישים שנה לאחר מכן הגיע ההיסטוריון הצרפתי מרק פרו ( Ferro ) למסקנה דומה : סרט הקולנוע , בין שהוא " דימוי של המציאות או שאינו כזה , תיעוד או בדיון , ] ... [ הוא היסטוריה . " כיום נדמית קביעה זו כמעט מובנת מאליה . ההיסטוריונים הנדרשים לנושא , בדומה לסוציולוגים ולמבקרי תרבות רבים לפניהם , מייחסים לסרט הקולנוע קשר מהותי עם החברה או עם התרבות שבה הוא מיוצר ובה הוא נצפה . ההקשר החברתי , התרבותי והפוליטי שבו מופק הסרט משפיע , לפי גישה זו , על תכניו , על סגנונו הצורני או על שניהם גם יחד . הנחת היסוד היא שהדימויים המוצגים בסרט מספקים לכל הפחות תפיסה של המציאות שיש לה השפעה לא מבוטלת על האופן שבו היא הובנה ו"נזכרה" לבסוף על ידי החברות הצופות בסרטים . אף על פי שהיסטוריונים רבים מסכימים כי הסרט יכול להסגיר מאפיינים מהותיים לחברה שבה הוא נעשה , ושיש ביכולתו להשפיע על החברה הצופה בו , חלוקות הדעות באשר למידת השפעתו ולאופי הקשר בינו ובין המציאות ...  אל הספר