התובנה שהמידע המוכל בחור שחור נמצא על השפה ( אופק האירועים ) בלבד , הוביל את ג'רארד ט' הופט , פיזיקאי הולנדי וחתן פרס נובל , להציע את העיקרון ההולוגרפי , שעל פיו כל המידע המוכל בנפח כלשהו במרחב מקודד על שטח המעטפת של נפח זה . דוגמה מעשית לכך , שממנה גם לקוח השם עיקרון הולוגרפי , היא של תמונות ההולוגרמה שכולנו מכירים . תמונת הולוגרמה היא תמונה תלת ממדית הנוצרת על ידי העברת אור לייזר דרך לוח צילום דו ממדי המכיל אוסף של כתמים ( ראו מסגרת בעמוד הבא . ( כל המידע הנדרש כדי לשחזר דמות של עצם תלת ממדי , מורכב ככל שיהיה , טבוע באותם כתמים על לוח הצילום השטוח . ט' הופט , ולאחריו לאונרד סוסקינד מאוניברסיטת סטנפורד ששכלל את הרעיון , הציעו כי כל מערכת פיזיקלית , כולל היקום כולו , היא מעין תמונת הולוגרמה . כלומר , התיאור המלא של המערכת מקודד על שטח הפנים שלה . לכאורה נוגדת הצעה זו את ההיגיון , משום שהנפח גדל מהר יותר משטח הפנים שבו הוא מוכל . כדי לחדד את הנקודה , הציע בקנשטיין , במאמר שפורסם בכתב העת סיינטיפיק אמריקן , * את הניסוי המחשבתי הבא : נדמיין תהליך שבו אנחנו אוספים שבבי זיכרון של מחשב בערמה...
אל הספר