הגלאי LIGO הנראה בתצלום שלהלן מורכב משתי זרועות ניצבות זו לזו , שאורך כל אחת מהן ארבעה קילומטרים . בתוך כל זרוע נעה קרן לייזר היוצאת ממפצל אלומה הנמצא בצומת של הזרועות . רובה הלייזר והגלאי נמצאים גם הם במבנה הגדול שבצומת הזרועות . כל קרן מוחזרת ממראה אידיאלית הנמצאת בקצה הזרוע , ונוצרת תמונת התאבכות במפגש הקרניים . מתקן זה הוא למעשה אינטרפרומטר מייקלסון ענקי ( ראו בהמשך מסגרת להסבר מפורט . ( כדי למנוע בעיות הקשורות בפיזור קרני הלייזר , נעות הקרניים בתוך שפופרות ריק לאורך הזרועות . זו למעשה מערכת הריק הגדולה בעולם . עקרון הפעולה הוא כדלקמן : כאשר גל כבידה עובר את הגלאי , הוא גורם לשינוי יחסי באורך הזרועות , וכתוצאה מכך לשינוי פאזה בין אלומות הלייזר המוחזרות מהמראות שבקצות הזרועות . שינוי פאזה זה יוצר תמונת התאבכות בגלאי , ומתרשים ההתאבכות ניתן לדעת מה היתה תזוזת הזרועות בכל זמן ביחס למצבן ההתחלתי . ממידע זה ניתן להסיק את תכונות גל הכבידה שפגע בגלאי . גלאי מסוגו של LIGO מוגבל למדידת גלי כבידה בתחום תדירויות מצומצם יחסית . בתדירויות נמוכות מדי השפעתן של תנודות הקרקע ( רעשים סיסמיים ) חמור...
אל הספר