פרק תשיעי הפולמוס על ההיסטוריה של הציונות, היישוב ומדינת ישראל

העידן האפולוגטי של כתיבת תולדות הציונות כתיבת ההיסטוריה של התנועה הציונית היתה נתונה מראשיתה במתח שבין ראיית התנועה כעוד חוליה בשלשלת הכיסופים לציון — המתבססת על התפישה שההיסטוריה היהודית כולה נעה על ציר של רצף ותמורות , וארץ ישראל היא גורם מרכזי בה גם בימי חשכת הגלות — לבין הדגשת ייחודה לעומת כל מה שקדם לה בהיסטוריה של עם ישראל . ההיסטוריונים הראשונים של הציונות לא היו ברובם היסטוריונים מקצועיים על פי הכשרתם , אלא ציונים שנעשו היסטוריונים בתוקף הנסיבות . כתיבת תולדות הציונות החלה אחרי מלחמת העולם הראשונה בעקבות גולת הכותרת של הישגיה המדיניים — הצהרת בלפור . ההצהרה , ולאחר מכן הפעילות הציונית בוועידת השלום בוורסיי , העלו את התנועה על הבימה הבינלאומית והעידו על חיוניותה ההיסטורית . למען הקהל קורא האנגלית שביקש ללמוד על התופעה החדשה כתב נחום סוקולוב את שני הכרכים של . History of Zionism לורד בלפור עצמו כתב , לבקשתו של סוקולוב , הקדמה לספר , שבאה לחזק את הטיעון הציוני אל מול המתבוללים , הטריטוריאליסטים וחסידי ההגירה אל מעבר לים , שהיהודים זקוקים לבית , ובית זה לא ייכון אלא בארץ ישראל . ה...  אל הספר