מחקר , מציאות וסיפור העבר זה יותר מאלפיים וחמש מאות שנה מעורר העבר עניין אצל בני האדם החיים בהווה , מגרה את סקרנותם , ומעסיק אותם בדרכים שונות . למילה היוונית העתיקה " היסטוריה" יש בימינו משמעויות אחדות : האחת , מחקר , חקר העבר , שהעוסקים בו מבקשים לבססו כמדע ; השנייה , מציאות שהתקיימה בעבר או מאורעות העבר , כלומר מושאו של המחקר ; והשלישית , סיפור — אמיתי או מדומה — של מאורעות העבר , שאינו תוצאה של המחקר דווקא , אלא אפשר שהוא קיים בזיכרון או מעוצב בו ובאמצעותו , ואפשר שהוא נמסר בעל פה מדור לדור . המשמעות המשולשת הזאת של המילה " היסטוריה" — מחקר , מציאות וסיפור העבר — עומדת ביסוד המתחים והעמימות המלווים את תולדות הדיסציפלינה ההיסטורית המודרנית , ובמוקד המחלוקות והוויכוחים המעיבים על מעמדה , ומעלה תהיות על היחס ביניהן , על טיבו של המחקר ההיסטורי , על טיבו של הידע שהוא מייצר , וכן על אופי עבודתו של ההיסטוריון , על הבחירות שהוא עושה ועל מידת האובייקטיביות שלו . חוקר ההיסטוריה הוא חלק מן ההיסטוריה . הוא אינו יכול לפרוש ממנה , לנטוש את מקומו ברצף הזמן והאירועים , להשקיף עליה ולחקור אותה מבחו...
אל הספר