פרק חמישי התקדמותה של התנועה הליבראלית. סיכסוכיה הראשונים עם הסוציאל-דימוקראטיה (1847—1830)

סערה רוחנית , פראית , רחשה געשה באירופה , היא הידועה בשם 'התוצאה של מהפיכת יולי' כלומר : מערכה שלימה של פעולות ופעולות שכנגד נסמכו לאותו ' מאורע חגיגי , שהיה בו משוס פורקן מעט למתיחות' משום קרב גדול שנסתיים בניצחון , אבל לא משום סיום של מלחמה' שכן לעולם אין בחיי המוסר בריתות שלום שבאמת נסתיימו . הליבראלים פתחו בפעולה מחודשת תוך תנופה של אמון וביטחון עצמי , והאפסולוטיסטים ענו על כך במלהמת מגן והריקו למערכה את שיורי הכוחות שהיו ברשותם ואחזו בערמות ובתחבולות , הכל לפי צורך השעה . יחסי הכוחות ההדדיים עתה לא היו עוד מי < שהיו קודם לכן , לא היחס שבק שני הצדדים עצמם ולא היחסים שביניהם ובין יריביהם האחרים . גדול מאוד היה המאמץ שעשה האבסולוטיזם בשנת 1815 לקנות לעצמו אחיזה בעולם האירופי ולצור צורתו של עולם זה לפי מושגיו . אם בצעדים הראשונים היה בה בתנועה זו יותר משום הגנה מאשר משום התקפה בוטחת בעצמה , הרי מעתה אנוסה היתה לצמצם את עצמה ואת מטרותיה , ושוב ניתנה הרשות לדבר על 'פשיטת רגלה של הברית הקדושה . ' והליבראליזם , שלא כיריבו , זכה ליתרונות לא מעטים , ונעשה תוקפני יותר ויותר . ומצד אחר צפו ע...  אל הספר
מוסד ביאליק