שנות השקיעה 440-372\1048-983

עם מותו של עצר אל ךולה בשנת 983 \ 372 חלו פילוגים נוספים בקרב הבויהים . במקרה זה ברור לגמרי שבאזורים שונים אימצו להן קבוצות לחץ שונות , אזרחיות וצבאיות , שליטים שונים , כדי לקדם את ענייניהן שלהן . עצד אל ךולה יכול היה להישען על משאביו הנרחבים כדי לאזן בין קבוצות לחץ אלה , אך לאיש מבין הבאים אחריו לא היתה עוצמה מספיקה ללכת בדרכו . שניים מבניו הופיעו בזירה והתחרו על השלטון . האחד היה צמצאם אל ךולה , שתומכיו העלו אותו לשלטון בבגדאד עוד לפני שדבר מותו של אביו פורסם ברבים . הוא היה איש מתון ונעים הליכות , ולא היתה לו אותה נחישות אכזרית שאפיינה את אביו . חייו הפוליטיים היו מלאים צרות מעשי ידי אחרים . כבר בראשית עלייתו לשלטון באו עליו שתי מהלומות : התמרדות צבאית בבגדאד ואובדן אזורי בצרה ואהואז העשירים בדרום . לא ארכו הימים עד שנאלץ לוותר על מוצול והג ' זירה בצפון , שנתפסו על ידי הכורדים ושבט בנו ^ קיל הערבי . בנו השני של עצד אל ךולה היה שירדל , שהיה מושל כרמאן בעת פטירתו של אביו , אך עבר לשיראז והשתלט על מחוז פארס , ונטל לעצמו את הכינוי שרף אל ךולה . אביו עצד הגלה בשעתו לפארס מספר מנהיגים טר...  אל הספר
מוסד ביאליק

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב